לאון אורבלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. לאון אורבלירוסית: Леон Орбели ‏; 7 ביולי 1882 - 9 בדצמבר 1958) היה פיזיולוג סובייטי-רוסי ממוצא ארמני.

קורות חיים

לאון אורבלי נולד בשנת 1888 בצחקאדזור (אז בחחומי האימפריה הרוסית כיום בארמניה) למשפחה מעורבת. אביו היה ארמני, בוגר אוניברסיטת סנקט פטרבורג במשפטים. אמו הייתה אצילה רוסיה. ללאון היה אח ראובן שהיה משפטן וארכאולוג ויוסיף שהיה מומחה למזרחנות, מנהל ארמיטאז'.

בשנת 1899 לאון אורבלי סיים גימנסיה בטביליסי והחל ללמודים באקדמיה לרפואה צבאית בסנקט פטרבורג. לאחר סיום הלימודים הוא עבד כרופא בבתי חולים של הצבא בעיר.

בשנת 1907 אורבלי החל לעבוד עם איוואן פבלוב. בשנת 1908 הוא סיים לימודי תואר שלישי. בשנים 1909–1911 אורבלי עבד במעבדות באנגליה, גרמניה ואיטליה. בשנת 1911 הוא חזר לרוסיה והחל ללמד. בשנת 1914 הוא מונה לפרופסור.

לאחר מהפכת אוקטובר אורבלי המשיך ללמד במוסדות להשכלה גבוהה שונים. בשנת 1925 הוא ירש את התפקיד של פבלוב באקדמיה לרפואה צבאית ובשנת 1943 מונה למנהל האקדמיה. החל משנת 1936 ועד לשנת 1950 אורבלי היה מנהל מכון לפיזיולוגיה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות.

בשנת 1935 אורבלי התקבל כחבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1944 הוא קיבל דרגת גנרל-פולקובניק של חיל הרפואה.

לאחר שבשנת 1948 בתמיכת השלטונות רעיונות של טרופים ליסנקו התקבלו וחקר גנטיקה נאסר אורבלי היה במצב קשה. כסגן נשיא האקדמיה אורלבי היה צריך לשנות את תכוניות המכון אותו ניהל בהתאם, כמו כן דרשו ממנו לפטר כל הצוות שעסק בגנטיקה. אורבלי ביצע את ההנחיות באופן חלקי בלבד ואף קלט לעבודה במכון עובדים שפוטרו ממרכזי מחקר אחרים. בשנת 1950 על תמיכתו בגנטיקה אורבלי פוטר מרוב תפקידיו.

בשנת 1956 אורבלי חזר לפעילות ומונה למנהל מכון לפיזיולוגיה וביוכימיה שהוקם באותה שנה.

אורבלי פרסם כ-130 עבודות מדעיות.

על פעילתו לקידום המדע לאורבלי הוענקו עיטורים רבים לרבות גיבור העמל הסוציאליסטי, עיטור לנין (4 פעמים), עיטור הדגל האדום, עיטור הדגל האדום של העמל ועוד. בשנת 1941 הוא קיבל פרס ברית המועצות.

אורבלי נפטר בשנת 1958 בלנינגרד ונטמן בבית העלמין בוגוסלובסקויה.

לזכר פעילותו החל משנת 1962 אקדמיה למדעים מעניקה פרס על שמו כל 3 שנים. לב מגזאניק היה בין מקבלי הפרס.

בשנת 1973 לב לייבסון פרסם ספר ביוגרפי על אורבלי ופעילותו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאון אורבלי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39417435לאון אורבלי