כתובת זכור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסטלת זכור, בבסיסה הכתובת. מוזיאון הלובר

כתובת זַכּוּר (ידועה גם בשם אסטלת זכור; נכתב גם זַכֻּר), היא אסטלה מלכותית של המלך זכור, שהיה מלך חמת וחדרך (הידועה גם בשם לֻעַש) בשטח סוריה של היום. הוא מלך במחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס. תיארוכה של הכתובת נתון בוויכוח בין החוקרים והוא נע בין 775-805 לפנה"ס.[1] מספרה של הכתובת הוא KAI 202.

האסטלה התגלתה בשנת 1903 על ידי הארכאולוג הצרפתי אנרי פוניון (Henri Pognon) (צר') בחפירות ארכאולוגיות בתל אפיס - האתר הארכאולוגי המזוהה עם חדרך המוזכרת בכתובת. התל שוכן 45 ק"מ דרומית-מערבית לחלב, בשטח שבה שכנה בעת העתיקה ממלכת חמת. הכתובת פורסמה בשנת 1907. האסטלה כללה במקורה גם דמות שעמדה מעל כתובת, אבל רק חלקה התחתון של הדמות שרד. בסיס האסטלה כולל כתובת בשפה הארמית שרובה שרד. גובה חלק האסטלה ששרד הוא 65 ס"מ, והרוחב הוא 13 ס"מ. על פי הכתובת אפשר להבין שפחות ממאה שנה לאחר קרב קרקר (853 לפנה"ס), שבו השתתף המלך אירחולינה, שהיה ממוצא חתי מחמת, הגיעה לחמת התרבות הארמית, שהחליפה את החתית.

הכתובת מספרת על ברית של מלכים מסוריה בראשותו של בן-הדד בן חזאל, שצרה על העיר חזרך (היא חדרך המקראית), שהייתה עיר בירתו של זכור. הברית כללה 17 מלכים שצרו על העיר, בנו דייק וחפרו חפיר סביב חומותיה.[2] זכור שמר אמונים למלך האשורי אדד-ניררי השלישי, שצר על ארם-דמשק וכבש אותה. לאחר מותו נחלשה ממלכת אשור, והארמים עלו על ממלכת חמת כדי לנקום בה. זכור התפלל וקיבל עזרה מהאלילים אִלֻוֶר ובעל-שמים. בכתובת, בעל-שמים אומר לזכור שלא יפחד כי הוא יציל אותו. הרקע למאבק בין זכור ל-17 המלכים, שהביא למצור, לא מופיע בכתובת. הכתובת מתייחסת ומציגה את זכור כמלך שניצל על ידי האלילים שלו.[1]

בכתובת מוזכרים שני אלילים. האליל בעל-שמים (בעל שמין), שהיה אלילהשמים והאליל של המלוכה והממלכה, והאליל אִלֻוֶר שהיה אלילו הפרטי של המלך זכור. הכתובת משמשת גם כהוכחה לאזכור מוקדם של עבודת הארמים את האליל בעל שמין.[3]

לא כל שמות המלכים והממלכות שרדו בכתובת. השמות שמופיעים כוללים את מלך ארפד, מלך קְוֵה (אנ'), מלך עומק, מלך גורגום (אנ'), מלך ממלכת שמאל ומלך מיליז.

קטעים מתוך הכתובת:

[א]נוכי זכר מלך חמת ולעש. איש עני (הייתי) אני, ו[יאהבנ]י בעל-שמים, ויתייצב עמי, והמליכני בעל שמ[ים על ח]זרך. ואסף אלי בר-הדד בן חזאל מלך ארם ש[---] עשר מלכים: בר הדד ומחנהו..... שבעה [מלכים ה]ם ומחניהם. וישמו כל המלכים האלה מצור על חזר[ך],.....ואשא ידי אל בעל-שמים ויענני בעל-שמי[ם...].. אל תירא, כי אני המל[כתיך ואני אתיי]צב עמך, ואני אחלצך מכל המל[כים האלה אשר] תקעו עליך מצור...

ערך "חמת", אנציקלופדיה מקראית, כרך ג, עמ' 197

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתובת זכור בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0