כתובת הניצחון בכרנכ (שושנק)
כתובת הניצחון בכרנכ חרוטה על שער בתוך קומפלס המקדש של אמון, על צד מקדשו של רעמסס השלישי. היא מתעדת את הכיבושים ומסעותיו הצבאיים של מלך מצרים שושנק הראשון באזור ארץ ישראל בשנת 925 לפנה"ס בשנה החמישית למלך רחבעם. שושנק מזוהה עם המלך המצרי שישק הנזכר בספר מלכים א' וספר דברי הימים ב' אשר עלה על ירושלים ובזז אותה:
(כה) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה (שושק) שישק מלך מצרים על ירושלם: (כו) ויקח את אצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה: (כז) ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך: (כח) ויהי מדי בא המלך בית ה' ישאום הרצים והשיבום אל תא הרצים:
— מלכים א פרק יד
(ב) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם כי מעלו בה': (ג) באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים: (ד) וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד ירושלם:
— דברי הימים ב', פרק יב, פסוקים ב-ד
היסטוריה
השער הוקם על ידי המלכים של השושלת ה-22 של מצרים. היא ממוקמת בצד הדרום-מזרחי של מקדש רעמסס III. למרות שכרנכ הייתה ידועה לאירופאים מאז ימי הביניים, חשיבותה של כתובת הניצחון לא נודעה עד פענוח כתב חרטומים. ז'אן-פרנסואה שמפוליון, שפענח את כתב החרטומים, ביקר באזור שש שנים לאחר פרסום אבן רוזטה וזיהה לראשונה את התיאום בין מסעותיו של שישק לבין מסעותיו של שושנק כפי שמתואר בספר מלכים.
תיאור
על הכתובת תבליט של שושנק, טקלות (אנ') ואוסרקון ה-I (אנ'), מלכים של השושלת ה-22, מציעים מנחה לאלילים מצריים. סצנה אחרת מראה את אמון אוחז בקבוצה של שבויים בשיער ומוחה אותם עם אלה. מאחוריו ומתחתיו מופיעים שמות על ערים כנעניות מחולקות לפי אזורים. חלק גדול מן השמות אבדו או נותרו ללא זיהוי, אך במקור מצוינים 155 ערים[1]. אחת השמות המעניינים ביותר הוא מקום הקרוי 'שדות אברהם'. הכתובת לא נותנת אף פרטים על המסע מלבד השמות. ניתן על פי סדר השמות ללמוד את מסלולו של שושנק.
קישורים חיצוניים
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מסע שישק / פרופ' אברהם גרוסמן, באתר www.daat.ac.il
37704886כתובת הניצחון בכרנכ (שושנק)