כתוביות סיום

כתוביות סיום (באנגלית: Closing credits או End credits) הן רשימה של צוות השחקנים וצוות ההפקה (אנ') של יצירות כגון סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו מסוים. כתוביות סיום מופיעות בסמוך לסוף היצירה או בסופה, אך לעיתים חלק מהכתוביות ומהקרדיטים מופיע בסמוך לתחילת היצירה, בתור כתוביות פתיחה. הכתוביות בדרך כלל נתונות קרדיט לשחקנים ולצוות, וכוללת לפעמים גם ציון של נותני חסות הפקה, חברות הפצה, יצירות מוזיקה שנעשה בהן שימוש מורשה ביצירה או שנכתבו במיוחד אליה, הצהרות משפטיות, כגון בעניין זכויות יוצרים, ומסרים נוספים. מדי פעם יחד עם הכתוביות יופיעו איורים, סצנות נוספות, "פספוסים", או סצנות לאחר הכתוביות.

בקולנוע, כתוביות הסיום מופיעות לרוב באותיות לבנות על רקע שחור, לרוב כאשר מתנגנת מוזיקה ברקע והטקסט נגלל. בטלוויזיה הכתוביות מהוות סדרה של מסגרות סטטיות, או רשימה אחת שנגללת מתחתית המסך עד לחלקו העליון של המסך, לרוב על רקע תמונות נבחרות מהתוכנית ששודרה או מצילומיה. בשנות התשעים החל בטלוויזיה נוהג של פיצול המסך לכתוביות מהתוכנית שמסתיימת, תוך כדי הקרנת קדימונים או קטעים מהתוכנית הבאה בחלק השני של המסך. בעשור השני של המאה ה-21 החלה להיות נפוצה צורת הצגת כתוביות הסיום בשליש התחתון של המסך, כשבמקביל להופעתם מתחיל שידור התוכנית הבאה בשאר שטח המסך.

השימוש בכתוביות סיום שמונות את צוותי ההפקה ושמות השחקנים לא היה נפוץ בקולנוע האמריקאי עד סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. לסרטים היו בדרך כלל קטעי כתוביות פתיחה בלבד, שכללו רק את צוות השחקנים הראשיים וחברי הצוות המרכזיים, אם כי לפעמים שמות השחקנים והדמויות שהם שיחקו הוצגו בסוף. שניים מהסרטים המשמעותיים הראשונים שכללו כתובויות סיום, אך כמעט ללא כתוביות פתיחה, היו שוברי הקופות "מסביב לעולם בשמונים יום" משנת 1956 ו"סיפור הפרברים" משנת 1961. ב"סיפור הפרברים" הוצגה רק כותרת הסרט בראשיתו, ול"מסביב לעולם בשמונים יום" לא היו כתוביות פתיחה כלל.