כריס סמית'

כריס סמית'
Chris Smith
לידה	4 במרץ 1953 (גיל: 71); ראוויי, ניו ג'רזי, ארצות הברית
שם מלא	כריסטופר הנרי סמית'
מדינה	ארצות הברית
השכלה	מכללת ניו ג'רזי
עיסוק	פוליטיקאי
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
דת	נצרות קתולית
	3 בינואר 1981 – מכהן; (44 שנים)
	→ פרנק תומפסון

כריסטופר הנרי סמית' (באנגלית: Christopher Henry Smith; נולד ב-4 במרץ 1953) הוא פוליטיקאי אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של מדינת ניו ג'רזי, ברציפות מאז 1981. מחוז קונגרס זה, השוכן במרכז ניו ג'רזי, נחשב למחוז שהכי נוטה לכיוון הרפובליקנים במדינה לפי מסד הנתונים הפוליטי "מַפְתֵּחַ ההצבעות המפלגתי קוק" (Cook Partisan Voting Index). סמית' מכהן בתפקיד מטעם המפלגה הרפובליקנית.

בהווה, סמית' הוא הוותיק ביותר מבין נציגי ניו ג'רזי בקונגרס של ארצות הברית, והרפובליני היחיד שנבחר לבית הנבחרים מניו ג'רזי בבחירות 2018 לקונגרס ה-116^[2]. בחלק ניכר מקריירתו הפוליטית שם פעמיו למען הגנה על זכויות האדם, תוך נתינת חסות לחקיקות העוסקות בעניין זה ולכאלה שנאבקות בסחר בבני אדם. בכלל, סמית' הוא מוותיקי בית הנבחרים. רק לשני חברי בית הנבחרים אחרים — דון יאנג והאל רוג'רס — יש ותק רב ממנו.

ביוגרפיה

סמית' נולד בעיר ראוויי (Rahway) שבצפון מדינת ניו ג'רזי בראשית מרץ 1953. הוא למד בבית הספר התיכון "סנט מרי" שבפרת' אמבוי, שם היה פעיל בקבוצות האתלטיקה כאצן וכמתאבק. סמית' עבד בעסקי הספורט של משפחתו ואף הגיע לדרגת "צופה נשרי" בתנועת הצופים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו לתואר ראשון במכללת טרנטון סטייט (כיום נקראת "מכללת ניו ג'רזי") בשנת 1975, התמנה למנהל הביצועי של ועדת הזכות לחיים בניו ג'רזי. ב-1976 ניהל את מסע הבחירות של עורך הדין סטיבן פולי לסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור המכהן הריסון ויליאמס במהלך הבחירות המקדימות שנערכו במפלגה הרפובליקנית^[3].

כמי שבמקור היה איש המפלגה הדמוקרטית, בשנת 1978 השלים את המהפך האידאולוגי וחבר למפלגה הרפובליקנית. בשעה שעבד בחנות מוצרי הספורט של משפחתו, סמית' בן ה-25 התמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית בבחירות אמצע הכהונה ב-1978. הוא הפסיד בבחירות הכלליות לחבר הקונגרס המכהן פרנק תומפסון, כשלו כ-37% מקולות הבוחרים בלבד.

ב-1980 התמודד סמית' בשנית מול תומפסון לבית הנבחרים. תחילה, סמית' סבר כי הוא בעל סיכויים קלושים לניצחון, אך נגד תומפסון הוגש כתב אישום במסגרת תרגיל העוקץ "Abscam" שיזמה לשכת החקירות הפדרלית. מאז שהמירוץ לבית הנבחרים נעשה תחרותי, בממסד הרפובליקני נשקלה האפשרות להחליף את סמית', אם כי שני המועמדים החליפיים שנשקלו מיאנו להצעת המפלגה. בצל ניצחונותיו של מושל קליפורניה לשעבר רונלד רייגן בבחירות לנשיאות שהתקיימו באותה השנה, סמית' גבר על תומפסון ברוב של 57% מקלות הבוחרים.

בשנת 1982 החלה במחוזו של סמית' מגמה של התחזקות מצביעים דמוקרטיים, ויריבו הדמוקרטי היה נשיא הסנאט של ניו ג'רזי לשעבר ג'וזף פ. מרלינו, שניהל מסע בחירות עיקש לתפקיד מושל ניו ג'רזי אשתקד. בניו ג'רזי ההערכה הרווחת הייתה כי ניצחונו של סמית' ב-1980 על תומפסון שהסתבך בפלילים היה הפיך, וכי הוא ייכשל בניסיונו להיבחר לתקופת כהונה שנייה. בתום אחד מעימותי הבחירות שלהם, סמית' פנה למרלינו כדי לדרוש בשלומו. מרלינו צוטט באומרו ”תתחפף מפה, ילד.” אמירה זו של מרלינו תרמה לדימויו העממי של סמית', והוא הפסיד לו בפער של 6%. בהמשך, בית משפט פדרלי קבע כי השינויים בהרכב המחוז שהפך אותו לדמוקרטי יותר ב-1982 נעשה כחלק מהטיה בקביעת מחוזות בחירה, והוא הושב להרכבו השמרני יותר מ-1980^[4]. מאז סמית' נבחר 18 פעמים נוספות ללא התנגדות רצינית.

בשנים 2001–2005 היה סמית' יושב ראש הוועדה לענייני חיילים משוחררים של בית הנבחרים. ב-2005 הפסיקה מפלגתו את חברותו בוועדה, אחרי שהצביע בניגוד לעמדתה במסגרת חיפושיו האגרסיביים אחר מקורות מימון למטרות החשובות לחיילים משוחררים^[5].

עמדותיו של סמית' שמרניות. הוא מתנגד להפלות, ומהקמפיין לזכויות אדם קיבל דירוג 0 בשל כך. במהלך הקונגרס ה-114 של ארצות הברית הוגדר בידי מרכז לוגאר ובידי בית הספר מקורט למדיניות ציבורית של אוניברסיטת ג'ורג'טאון כחבר ה-17 הכי דו-מפלגתי בבית הנבחרים^[6]. בשלהי 2019 הצביע נגד שני סעיפי ההדחה של דונלד טראמפ^[7].