כף קלוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כף קלוס
כף קלוס בין השנים 1897 - 1899
כף קלוס בין השנים 1897 - 1899

כף קלוס או כף קלוזאנגלית: Cape Cloos[1]) היא לשון יבשה, באזור חוף גרהאם של ארץ גרהאם, שבאנטארקטיקה[2].

לשון היבשה היא מצוק סלעי גבוה[2].

הלשון מהווה את הקצה הצפוני של פתחו של מפרץ ג'ירארד בחצי האי קייב[2], שבחוף המערבי של ארץ גרהאם[2].

היסטוריה

גילוי ומיפוי לשון היבשה

לשון היבשה התגלתה ומופתה לראשונה ב-12 בפברואר 1898[3] על ידי המשלחת האנטארקטית הבלגית[2][3], אשר חקרה את אנטארקטיקה בין השנים 18971899[2][3], בפיקודו של אדריאן דה ז'רלאש[2][3].

הכף צולמה מהאוויר על ידי משלחת הסקר האווירי של שטחי חסות איי פוקלנד בעונת המחקר (הקיץ האנטארקטי) 19561957[3].

מקור השם

שמה של לשון היבשה ניתן לה על ידי ז'רלאש[2][3].

ז'רלאש קרא ללשון היבשה על שמו של מ. קלוס (M. Cloos)[2][3], שהיה קונסול כבוד של בלגיה[3] בדנמרק[2][3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30833202כף קלוס