כף לבלנק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אי ריקה. כף לבלנקאנגלית: Cape LeBlanc) היא לשון יבשה מכוסה קרח, בקצה הצפוני של חצי האי נוביל בצפון האי ת'רסטון בארץ אלזוורת' שבאנטארקטיקה[1].

היסטוריה

גילוי ומיפוי כף

חצי האי נוביל (ובמסגרתו גם כף לבלנק) מופה בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית בדצמבר 1946 (הקיץ האוסטרלי) במסגרת מבצע קפיצה לגובה[1].

מקור השם

שמה של הכף ניתן לה על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים[1].

במהלך מבצע קפיצה לגובה התרסק מטוס PBM מארינר 15 קילומטרים דרומית לכף לבלנק, ב-30 בדצמבר 1946. שישה אנשי צוות מתוף תשעה שרדו את ההתרסקות. הם חולצו ב-12 בינואר 1947 על ידי לוטננט קומנדר ג'ון ד. האוול (John D. Howell) אשר הנחית מטוס PBM בים בסמוך לקצה המערבי של חצי האי נוביל. לשון היבשה המכוסה קרח בקצה המערבי של חצי האי נוביל, נקראת נקודת רסקיו (באנגלית: Rescue Point; מילולית: נקודת החילוץ), מאחר ששם הצילו את השורדים[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27682521כף לבלנק