בתורת ההסתברות , כלל השרשרת [1] (נקרא גם כלל המכפלה הכללי [2] [3] ) מתאר כיצד לחשב את ההסתברות של חיתוך מאורעות , לא בהכרח בלתי תלויים , או את ההתפלגות המשותפת של משתנים מקריים בהתאמה, באמצעות הסתברויות מותנות . כלל השרשרת משמש במיוחד בהקשר של תהליכים סטוכסטיים בדידים וביישומים, למשל בחקר של רשתות בייסיאניות , המתארות התפלגות הסתברות במונחים של הסתברויות מותנות.
כלל השרשרת למאורעות
שני מאורעות
לשני מאורעות
A
{\displaystyle A}
ו
B
{\displaystyle B}
, קובע כלל השרשרת
P
(
A
∩
B
)
=
P
(
B
∣
A
)
P
(
A
)
{\displaystyle \mathbb {P} (A\cap B)=\mathbb {P} (B\mid A)\mathbb {P} (A)}
,
כאשר
P
(
B
∣
A
)
{\displaystyle \mathbb {P} (B\mid A)}
מציין את ההסתברות המותנית של
B
{\displaystyle B}
בהינתן
A
{\displaystyle A}
.
דוגמה
בכד א' יש כדור שחור אחד ו-2 כדורים לבנים, ובכד אחר ב' יש כדור שחור אחד ו-3 כדורים לבנים. נניח שבוחרים כד באקראי ואז מוציאים באקראי כדור מאותו הכד. יהי אירוע
A
{\displaystyle A}
הבחירה בכד א', כלומר
P
(
A
)
=
P
(
A
¯
)
=
1
/
2
{\displaystyle \mathbb {P} (A)=\mathbb {P} ({\overline {A}})=1/2}
, כאשר
A
¯
{\displaystyle {\overline {A}}}
הוא המאורע המשלים ל
A
{\displaystyle A}
(במקרה זה, המאורע של בחירת כד ב'). יהי אירוע
B
{\displaystyle B}
האפשרות שנוציא כדור לבן. ההסתברות להוצאת כדור לבן, בהינתן שכד א' נבחר, היא
P
(
B
|
A
)
=
2
/
3
{\displaystyle \mathbb {P} (B|A)=2/3}
. חיתוך המאורעות,
A
∩
B
{\displaystyle A\cap B}
, מתאר אם כן את בחירת א' והוצאת כדור לבן מתוכו. ניתן לחשב את ההסתברות למאורע זה על ידי כלל השרשרת באופן הבא:
P
(
A
∩
B
)
=
P
(
B
∣
A
)
P
(
A
)
=
2
3
⋅
1
2
=
1
3
.
{\displaystyle \mathbb {P} (A\cap B)=\mathbb {P} (B\mid A)\mathbb {P} (A)={\frac {2}{3}}\cdot {\frac {1}{2}}={\frac {1}{3}}.}
מאורעות רבים
למאורעות
A
1
,
…
,
A
n
{\displaystyle A_{1},\ldots ,A_{n}}
, שהסתברות החיתוך שלהם אינו אפס, יהיה כלל השרשרת
P
(
A
1
∩
A
2
∩
…
∩
A
n
)
=
P
(
A
n
∣
A
1
∩
…
∩
A
n
−
1
)
P
(
A
1
∩
…
∩
A
n
−
1
)
=
P
(
A
n
∣
A
1
∩
…
∩
A
n
−
1
)
P
(
A
n
−
1
∣
A
1
∩
…
∩
A
n
−
2
)
P
(
A
1
∩
…
∩
A
n
−
2
)
=
P
(
A
n
∣
A
1
∩
…
∩
A
n
−
1
)
P
(
A
n
−
1
∣
A
1
∩
…
∩
A
n
−
2
)
⋅
…
⋅
P
(
A
3
∣
A
1
∩
A
2
)
P
(
A
2
∣
A
1
)
P
(
A
1
)
=
P
(
A
1
)
P
(
A
2
∣
A
1
)
P
(
A
3
∣
A
1
∩
A
2
)
⋅
…
⋅
P
(
A
n
∣
A
1
∩
⋯
∩
A
n
−
1
)
=
∏
k
=
1
n
P
(
A
k
∣
A
1
∩
⋯
∩
A
k
−
1
)
=
∏
k
=
1
n
P
(
A
k
|
⋂
j
=
1
k
−
1
A
j
)
.
{\displaystyle {\begin{aligned}\mathbb {P} \left(A_{1}\cap A_{2}\cap \ldots \cap A_{n}\right)&=\mathbb {P} \left(A_{n}\mid A_{1}\cap \ldots \cap A_{n-1}\right)\mathbb {P} \left(A_{1}\cap \ldots \cap A_{n-1}\right)\\&=\mathbb {P} \left(A_{n}\mid A_{1}\cap \ldots \cap A_{n-1}\right)\mathbb {P} \left(A_{n-1}\mid A_{1}\cap \ldots \cap A_{n-2}\right)\mathbb {P} \left(A_{1}\cap \ldots \cap A_{n-2}\right)\\&=\mathbb {P} \left(A_{n}\mid A_{1}\cap \ldots \cap A_{n-1}\right)\mathbb {P} \left(A_{n-1}\mid A_{1}\cap \ldots \cap A_{n-2}\right)\cdot \ldots \cdot \mathbb {P} (A_{3}\mid A_{1}\cap A_{2})\mathbb {P} (A_{2}\mid A_{1})\mathbb {P} (A_{1})\\&=\mathbb {P} (A_{1})\mathbb {P} (A_{2}\mid A_{1})\mathbb {P} (A_{3}\mid A_{1}\cap A_{2})\cdot \ldots \cdot \mathbb {P} (A_{n}\mid A_{1}\cap \dots \cap A_{n-1})\\&=\prod _{k=1}^{n}\mathbb {P} (A_{k}\mid A_{1}\cap \dots \cap A_{k-1})\\&=\prod _{k=1}^{n}\mathbb {P} \left(A_{k}\,{\Bigg |}\,\bigcap _{j=1}^{k-1}A_{j}\right).\end{aligned}}}
מקרה פרטי
עבור
n
=
4
{\displaystyle n=4}
, כלומר ארבעה מאורעות, כלל השרשרת יהיה
P
(
A
1
∩
A
2
∩
A
3
∩
A
4
)
=
P
(
A
4
∣
A
3
∩
A
2
∩
A
1
)
P
(
A
3
∩
A
2
∩
A
1
)
=
P
(
A
4
∣
A
3
∩
A
2
∩
A
1
)
P
(
A
3
∣
A
2
∩
A
1
)
P
(
A
2
∩
A
1
)
=
P
(
A
4
∣
A
3
∩
A
2
∩
A
1
)
P
(
A
3
∣
A
2
∩
A
1
)
P
(
A
2
∣
A
1
)
P
(
A
1
)
{\displaystyle {\begin{aligned}\mathbb {P} (A_{1}\cap A_{2}\cap A_{3}\cap A_{4})&=\mathbb {P} (A_{4}\mid A_{3}\cap A_{2}\cap A_{1})\mathbb {P} (A_{3}\cap A_{2}\cap A_{1})\\&=\mathbb {P} (A_{4}\mid A_{3}\cap A_{2}\cap A_{1})\mathbb {P} (A_{3}\mid A_{2}\cap A_{1})\mathbb {P} (A_{2}\cap A_{1})\\&=\mathbb {P} (A_{4}\mid A_{3}\cap A_{2}\cap A_{1})\mathbb {P} (A_{3}\mid A_{2}\cap A_{1})\mathbb {P} (A_{2}\mid A_{1})\mathbb {P} (A_{1})\end{aligned}}}
.
דוגמה
שולפים באקראי ארבעה קלפים זה אחר זה ללא החזרה מחפיסה סטנדרטית של 52 קלפים. מה ההסתברות שייבחרו 4 אסים?
ראשית, נסמן ב
A
n
{\textstyle A_{n}}
את המאורע "קבלת אס בשליפה ה
n
{\textstyle n}
". ההסתברויות למאורעות
A
1
,
A
2
,
A
3
,
A
4
{\textstyle A_{1},A_{2},A_{3},A_{4}}
תהינה
P
(
A
1
)
=
4
52
,
P
(
A
2
∣
A
1
)
=
3
51
,
P
(
A
3
∣
A
1
∩
A
2
)
=
2
50
,
P
(
A
4
∣
A
1
∩
A
2
∩
A
3
)
=
1
49
{\displaystyle \mathbb {P} (A_{1})={\frac {4}{52}},\qquad \mathbb {P} (A_{2}\mid A_{1})={\frac {3}{51}},\qquad \mathbb {P} (A_{3}\mid A_{1}\cap A_{2})={\frac {2}{50}},\qquad \mathbb {P} (A_{4}\mid A_{1}\cap A_{2}\cap A_{3})={\frac {1}{49}}}
.
וביישום של כלל השרשרת
P
(
A
1
∩
A
2
∩
A
3
∩
A
4
)
=
4
52
⋅
3
51
⋅
2
50
⋅
1
49
{\displaystyle \mathbb {P} (A_{1}\cap A_{2}\cap A_{3}\cap A_{4})={\frac {4}{52}}\cdot {\frac {3}{51}}\cdot {\frac {2}{50}}\cdot {\frac {1}{49}}}
.
ניסוח המשפט והוכחתו
יהי
(
Ω
,
A
,
P
)
{\displaystyle (\Omega ,{\mathcal {A}},\mathbb {P} )}
מרחב הסתברות. נזכיר כי ההסתברות המותנית של
A
∈
A
{\displaystyle A\in {\mathcal {A}}}
בהינתן
B
∈
A
{\displaystyle B\in {\mathcal {A}}}
מוגדר כ
P
(
A
∣
B
)
:=
{
P
(
A
∩
B
)
P
(
B
)
,
P
(
B
)
>
0
,
0
P
(
B
)
=
0.
{\displaystyle {\begin{aligned}\mathbb {P} (A\mid B):={\begin{cases}{\frac {\mathbb {P} (A\cap B)}{\mathbb {P} (B)}},&\mathbb {P} (B)>0,\\0&\mathbb {P} (B)=0.\end{cases}}\end{aligned}}}
יש לנו את המשפט הבא:
משפט: כלל השרשרת
יהי
(
Ω
,
A
,
P
)
{\displaystyle (\Omega ,{\mathcal {A}},\mathbb {P} )}
מרחב הסתברות. ויהיו
A
1
,
.
.
.
,
A
n
∈
A
{\displaystyle A_{1},...,A_{n}\in {\mathcal {A}}}
אזי
P
(
A
1
∩
A
2
∩
…
∩
A
n
)
=
P
(
A
1
)
P
(
A
2
∣
A
1
)
P
(
A
3
∣
A
1
∩
A
2
)
⋅
…
⋅
P
(
A
n
∣
A
1
∩
⋯
∩
A
n
−
1
)
=
P
(
A
1
)
∏
j
=
2
n
P
(
A
j
∣
A
1
∩
⋯
∩
A
j
−
1
)
.
{\displaystyle {\begin{aligned}\mathbb {P} \left(A_{1}\cap A_{2}\cap \ldots \cap A_{n}\right)&=\mathbb {P} (A_{1})\mathbb {P} (A_{2}\mid A_{1})\mathbb {P} (A_{3}\mid A_{1}\cap A_{2})\cdot \ldots \cdot \mathbb {P} (A_{n}\mid A_{1}\cap \dots \cap A_{n-1})\\&=\mathbb {P} (A_{1})\prod _{j=2}^{n}\mathbb {P} (A_{j}\mid A_{1}\cap \dots \cap A_{j-1}).\end{aligned}}}
הוכחה:
ההוכחה היא באמצעות שימוש ברקורסיה הבאה
(
1
)
P
(
A
1
)
P
(
A
2
∣
A
1
)
=
P
(
A
1
∩
A
2
)
(
2
)
P
(
A
1
)
P
(
A
2
∣
A
1
)
P
(
A
3
∣
A
1
∩
A
2
)
=
P
(
A
1
∩
A
2
)
P
(
A
3
∣
A
1
∩
A
2
)
=
P
(
A
1
∩
A
2
∩
A
3
)
,
{\displaystyle {\begin{aligned}(1)&&&\mathbb {P} (A_{1})\mathbb {P} (A_{2}\mid A_{1})&=&\qquad \mathbb {P} (A_{1}\cap A_{2})\\(2)&&&\mathbb {P} (A_{1})\mathbb {P} (A_{2}\mid A_{1})\mathbb {P} (A_{3}\mid A_{1}\cap A_{2})&=&\qquad \mathbb {P} (A_{1}\cap A_{2})\mathbb {P} (A_{3}\mid A_{1}\cap A_{2})\\&&&&=&\qquad \mathbb {P} (A_{1}\cap A_{2}\cap A_{3}),\end{aligned}}}
כאשר בצעד הראשון השתמשנו בהגדרה של הסתברות מותנית.
כלל שרשרת למשתנים מקריים בדידים
שני משתנים מקריים
עבור שני משתנים מקריים בדידים
X
,
Y
{\displaystyle X,Y}
, נעזר במאורעות
A
:=
{
X
=
x
}
{\displaystyle A:=\{X=x\}}
ו
B
:=
{
Y
=
y
}
{\displaystyle B:=\{Y=y\}}
ובהגדרה לעיל, למציאת ההתפלגות המשותפת
P
(
X
=
x
,
Y
=
y
)
=
P
(
X
=
x
∣
Y
=
y
)
P
(
Y
=
y
)
,
{\displaystyle \mathbb {P} (X=x,Y=y)=\mathbb {P} (X=x\mid Y=y)\mathbb {P} (Y=y),}
P
(
X
,
Y
)
(
x
,
y
)
=
P
X
∣
Y
(
x
∣
y
)
P
Y
(
y
)
,
{\displaystyle \mathbb {P} _{(X,Y)}(x,y)=\mathbb {P} _{X\mid Y}(x\mid y)\mathbb {P} _{Y}(y),}
כאשר
P
X
(
x
)
:=
P
(
X
=
x
)
{\displaystyle \mathbb {P} _{X}(x):=\mathbb {P} (X=x)}
היא התפלגות ההסתברות של
X
{\displaystyle X}
ו
P
X
∣
Y
(
x
∣
y
)
{\displaystyle \mathbb {P} _{X\mid Y}(x\mid y)}
התפלגות ההסתברות המותנית של
X
{\displaystyle X}
בהינתן
Y
{\displaystyle Y}
.
משתנים מקריים רבים
יהיו
X
1
,
…
,
X
n
{\displaystyle X_{1},\ldots ,X_{n}}
משתנים מקריים ו
x
1
,
…
,
x
n
∈
R
{\displaystyle x_{1},\dots ,x_{n}\in \mathbb {R} }
. לפי הגדרת ההסתברות המותנית,
P
(
X
n
=
x
n
,
…
,
X
1
=
x
1
)
=
P
(
X
n
=
x
n
|
X
n
−
1
=
x
n
−
1
,
…
,
X
1
=
x
1
)
P
(
X
n
−
1
=
x
n
−
1
,
…
,
X
1
=
x
1
)
{\displaystyle \mathbb {P} \left(X_{n}=x_{n},\ldots ,X_{1}=x_{1}\right)=\mathbb {P} \left(X_{n}=x_{n}|X_{n-1}=x_{n-1},\ldots ,X_{1}=x_{1}\right)\mathbb {P} \left(X_{n-1}=x_{n-1},\ldots ,X_{1}=x_{1}\right)}
ובאמצעות כלל השרשרת, שבו סימנו
A
k
:=
{
X
k
=
x
k
}
{\displaystyle A_{k}:=\{X_{k}=x_{k}\}}
, נוכל למצוא את ההתפלגות המשותפת כ
P
(
X
1
=
x
1
,
…
X
n
=
x
n
)
=
P
(
X
1
=
x
1
∣
X
2
=
x
2
,
…
,
X
n
=
x
n
)
P
(
X
2
=
x
2
,
…
,
X
n
=
x
n
)
=
P
(
X
1
=
x
1
)
P
(
X
2
=
x
2
∣
X
1
=
x
1
)
P
(
X
3
=
x
3
∣
X
1
=
x
1
,
X
2
=
x
2
)
⋅
…
⋅
P
(
X
n
=
x
n
∣
X
1
=
x
1
,
…
,
X
n
−
1
=
x
n
−
1
)
{\displaystyle {\begin{aligned}\mathbb {P} \left(X_{1}=x_{1},\ldots X_{n}=x_{n}\right)&=\mathbb {P} \left(X_{1}=x_{1}\mid X_{2}=x_{2},\ldots ,X_{n}=x_{n}\right)\mathbb {P} \left(X_{2}=x_{2},\ldots ,X_{n}=x_{n}\right)\\&=\mathbb {P} (X_{1}=x_{1})\mathbb {P} (X_{2}=x_{2}\mid X_{1}=x_{1})\mathbb {P} (X_{3}=x_{3}\mid X_{1}=x_{1},X_{2}=x_{2})\cdot \ldots \\&\qquad \cdot \mathbb {P} (X_{n}=x_{n}\mid X_{1}=x_{1},\dots ,X_{n-1}=x_{n-1})\\\end{aligned}}}
דוגמה
עבור
n
=
3
{\displaystyle n=3}
, כלומר עבור שלושה משתנים אקראיים שנסמן ב
X
1
,
X
2
,
X
3
{\displaystyle X_{1},X_{2},X_{3}}
, יהיה כלל השרשרת
P
(
X
1
,
X
2
,
X
3
)
(
x
1
,
x
2
,
x
3
)
=
P
(
X
1
=
x
1
,
X
2
=
x
2
,
X
3
=
x
3
)
=
P
(
X
3
=
x
3
∣
X
2
=
x
2
,
X
1
=
x
1
)
P
(
X
2
=
x
2
,
X
1
=
x
1
)
=
P
(
X
3
=
x
3
∣
X
2
=
x
2
,
X
1
=
x
1
)
P
(
X
2
=
x
2
∣
X
1
=
x
1
)
P
(
X
1
=
x
1
)
=
P
X
3
∣
X
2
,
X
1
(
x
3
∣
x
2
,
x
1
)
P
X
2
∣
X
1
(
x
2
∣
x
1
)
P
X
1
(
x
1
)
.
{\displaystyle {\begin{aligned}\mathbb {P} _{(X_{1},X_{2},X_{3})}(x_{1},x_{2},x_{3})&=\mathbb {P} (X_{1}=x_{1},X_{2}=x_{2},X_{3}=x_{3})\\&=\mathbb {P} (X_{3}=x_{3}\mid X_{2}=x_{2},X_{1}=x_{1})\mathbb {P} (X_{2}=x_{2},X_{1}=x_{1})\\&=\mathbb {P} (X_{3}=x_{3}\mid X_{2}=x_{2},X_{1}=x_{1})\mathbb {P} (X_{2}=x_{2}\mid X_{1}=x_{1})\mathbb {P} (X_{1}=x_{1})\\&=\mathbb {P} _{X_{3}\mid X_{2},X_{1}}(x_{3}\mid x_{2},x_{1})\mathbb {P} _{X_{2}\mid X_{1}}(x_{2}\mid x_{1})\mathbb {P} _{X_{1}}(x_{1}).\end{aligned}}}
קישורים חיצוניים
René L. Schilling (2021), Measure, Integral, Probability & Processes - Probab(ilistical)ly the Theoretical Minimum (1 ed.), Technische Universität Dresden, Germany, ISBN 979-8-5991-0488-9
William Feller (1968), An Introduction to Probability Theory and Its Applications , vol. I (3 ed.), New York / London / Sydney: Wiley, ISBN 978-0-471-25708-0 , p. 496.
הערות שוליים
^ Schilling, René L. (2021). Measure, Integral, Probability & Processes - Probab(ilistical)ly the Theoretical Minimum . Technische Universität Dresden, Germany. p. 136ff. ISBN 979-8-5991-0488-9 .
^ Schum, David A. (1994). The Evidential Foundations of Probabilistic Reasoning . Northwestern University Press. p. 49. ISBN 978-0-8101-1821-8 .
^ Klugh, Henry E. (2013). Statistics: The Essentials for Research (3rd ed.). Psychology Press. p. 149. ISBN 978-1-134-92862-0 .
38823883 כלל השרשרת (הסתברות)