כיתן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כיתן
חנות של רשת כיתן
חנות של רשת כיתן
טקס הנחת אבן הפינה למפעל כיתן דימונה, 9 בפברואר 1958

כיתן היא רשת חנויות המתמחה בשיווק מצעים, מוצרי טקסטיל, וכלי בית בבעלות קבוצת גולף א.ק.. החברה החלה את דרכה כיצרן אריגים וטקסטיל ובבעלותה היו מספר מפעלים שהעסיקו אלפי עובדים.

היסטוריה

בית חרושת כיתן בדרך פנחס רוזן בתל אביב נוסד בשנת 1945 על ידי זלמן ירושלמי[1][2]. בראשית 1950 נסגר המפעל לצורך התארגנות מחדש ואיחוד עם אריגי ציונה[3][4]. במפעל הועסקו כ-80 עובדים[5]. באפריל-מאי 1950 נפתח המפעל מחדש עם 150 נולים חדשים[6]. בספטמבר 1950 התאחד כיתן עם מספר חברות אחרות[7].

ב-1958 החברה הייתה שותפה בהקמת תשלובת של מפעלי טקסטיל בדימונה בשותפות עם "החברה המרכזית למסחר והשקעות". בה פעלה כל שרשרת הייצור מהחוט ועד מוצרי האופנה המוגמרים. טקס הנחת אבן הפינה לתשלובת נערך ב-9 בפברואר 1958[8]. תחילה נפתחה מתפרה, במקום המפעל בתל אביב שנסגר, ואחר כך בית אריגה ומטוויה[9]. בשנת 1962 העסיקה התשלובת כבר 900 עובדים והיא החלה לקולט 400 עובדים נוספים[10]. בהמשך נכנסו כשותפים להשקעה בתשלובת חברת "סער השקעות" ובנק דיסקונט[11]. ב-1964 גם ממשלת ישראל הזרימה לו כסף נוסף ורכשה מניות באמצעות הבנק לפיתוח התעשייה[12]. בשנת 1971 רכשה החברה המרכזית את השליטה במפעל[13], ובניהול גדליה דורון החברה עבר לאיזון תקציבי והחלה להרוויח[14]. בשנת 1972 רכש קונצרן כלל את הבעלות בחברה המרכזית, ו"כיתן-דימונה" עבר לבעלות הקונצרן[15]. באותה שנה דווח כי אחת מכל שלוש משפחות בדימונה מתפרנסות ממפעל כיתן[16].

בשנת 1973 אוחד מפעל כיתן דימונה עם מפעל "טקסטיל בית שאן-נצרת" שגם היה בבעלות קונצרן כלל[17][18]. בעקבות האיחוד נסגרה המחלקה לייצור אריגים בבית שאן ועובדיו פוטרו[19]. הממשלה שילמה לכיתן 2 מיליון ל"י לחודש תמורת הפעלת המפעל[20]. החברה גם במפעל בנצרת עילית. מפעל זה והמפעל בבית שאן נסגרו בסוף שנות ה-90[21][22].

בשנת 1990 הקימה "כיתן" חברת־בת בגרמניה לשיווק מוצריה[23].

בשנת 2007 הקימה כיתן מתפרה במצרים, באותה עת עוד היו בדימונה 550, מהם 450 עובדי ייצור[24] עוד קודם העבירה חלק מהייצור לקבלני משנה בירדן[25]. בעקבות חתימת הסכם הסחר חופשי עם מדינה זו[26]. בעקבות אירועי האביב הערבי סגרה כיתן את הפעילות במצרים וירדן[27].

ביולי 2012, רכש האוליגרך לן בלווטניק את חברת האם של כיתן - כלל תעשיות[28]. מספר חודשים אחר כך החליט לסגור את המפעל בדימונה שבשיאו העסיק כ-2000 עובדים[29]. בשלב זה, לאחר שצבר במהלך השנים הפסדים רבים, נותרה בו פעילות האשפרה בלבד ו-40 עובדיו פוטרו[30].

ביולי 2016, מכרה כלל תעשיות את מתחם כיתן בדרך פנחס רוזן בצפון תל אביב תמורת 180 מיליון שקל[31]. בשטח היה במקור מפעל של החברה ואחר כך היא הקימה עליו מתחם חנויות. במקום מוקם פרויקט מגורים[32].

במרץ 2020, רכש איש העסקים ג'ורג' חורש מכלל תעשיות את השטח של מפעל כיתן בדימונה תמורת 105 מיליון שקל[33].

רשת החנויות

בשנת 1986 רכשה כיתן חלק מנכסי חברת "אתא" שפשטה את הרגל, בהם את רשת חנויות "טתה" וזיכיון הייצור והשיווק בישראל של המותג "ליווייס" של חברת לוי שטראוס ושות'[34][35]. על בסיס רשת חנויות "טתה" הוקמה רשת חנויות האופנה לגברים ונשים "גולף"[36]. החנות הראשונה נפתחה באוקטובר 1987, וגדלה תוך שנה וחצי לרשת בת 13 חנויות. שבמקביל נסגרו החנויות המקוריות שהפעילה רשת "טתה", שהיו קטנות יחסית ומוקמו בחזית המסחרית של רחובות במרכזי הערים[37]. פעילות המותג "ליווייס" אוגדה בחברת בת בשם "טנגו" שכלל מפעל ייצור בכפר ירכא ורשת חנויות בישראל. "טנגו" הייתה גם בעלת רישיון לייצור ושיווק "ליווייס" באירופה[38]. ב-2005 ויתרה "כיתן" על זיכיון "ליווייס", לאחר ירידה חדה בפופולריות שלו בישראל[39].

בהמשך הרשת התרחבה לתחומי פעילות נוספים והתארגנה מחדש תחת חברת החזקות בשם קבוצת גולף א.ק., שהיא בבעלות חברת האם כלל תעשיות, והונפקה בבורסת תל אביב בשנת 2000[40]. במסגרת זו הוקמה רשת חנויות "כיתן" לשיווק מוצרי מפעלי החברה, בעיקר מצעים. בינואר 2002 מותגה רשת "כיתן" מחדש תחת השם "רשת גולף אנד קו." שהחלה לשווק גם מוצרי טקסטיל לבית, כלי מטבח ושולחן, ריהוט, כלי אמבט ומוצרים נוספים לבית[41]. שש שנים אחר כך, ב-2008, החליטה החברה האחות "כיתן תעשיות" להקים שוב רשת חנויות תחת המותג "כיתן" לשיווק מוצריה[42][43].

בשנת 2014 רכשה "קבוצת גולף א.ק." את החברה האחות "כיתן תעשיות", לאחר שזו סגרה את כל פעילות הייצור שלה, וכל המוצרים של רשת החנויות שלה החלו להיות מיובאים מקבלני משנה ברחבי העולם[44]. מאז רשת "כיתן" פועלת שוב תחת "קבוצת גולף א.ק.".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "זלמן ירושלמי (ירוזלימסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1511
  2. ^ ספר העיתונאים 1959, עמ' 388
  3. ^ נסגר ביח"ר כיתן, על המשמר, 6 במרץ 1950
  4. ^ נסגר כיתן, הבוקר, 6 במרץ 1950
  5. ^ פיטורים שרירותים של כל פועלי "כיתן", קול העם, 6 במרץ 1950
  6. ^ 150 נולים אוטומטיים לביח"ר כיתן, דבר, 12 במאי 1950
    "כיתן" נפתח שוב, הארץ, 17 במאי 1950
  7. ^ התאחדו ארבעה מפעלי טכסטיל, מעריב, 1 באוקטובר 1950
  8. ^ אבן-פינה למפעלי טקסטיל בדימונה, קול העם, 11 בפברואר 1958
  9. ^ יורחב מפעל כיתן דימונה, דבר, 17 במאי 1961
  10. ^ 400 עובדים נוספים ייקלטו ב"כיתן דימונה", למרחב, 29 ביולי 1962
  11. ^ "סהר" להשקעות רכשה זכויות, הבוקר, 12 במרץ 1964
    יציאת בנק דיסקונט מ"כיתן דימונה" תלויה במו"מ עם משקיעי-חוץ, הבוקר, 24 בנובמבר 1965
  12. ^ הממשלה קנתה מניות במפעל "ביתן דימונה", על המשמר, 8 בנובמבר 1964
  13. ^ "כיתן דימונה" - עבר לשליטת החברה המרכזית, דבר, 19 באפריל 1971
  14. ^ "כיתן דימונה" חיסלה את כל הפסדי העבר, מעריב, 15 ביולי 1971
  15. ^ דוד ליפקין, קשיים בביצוע מיזוג מפעלי הטקסטיל של "כלל", דבר, 8 ביולי 1973
  16. ^ מרים גורן, רק במטוויה אין נשים, דבר, 19 ביוני 1972
  17. ^ טקסטיל בית שאן וכיתן דימונה ימוזגו, דבר, 20 במרץ 1973
  18. ^ הושלם מיזוג כיתן עם טקסטיל בית שאן, מעריב, 10 ביולי 1975
  19. ^ פוטרו 77 פועלי־האריגה במפעל הטקסטיל בבית־שאן, מעריב, 1 בספטמבר 1976
  20. ^ פת מציע להפסיק תמיכת הממשלה ב"כיתן בית־שאן", דבר, 22 באפריל 1979
  21. ^ אורנה רביב ודוד חיון וגדי גולן, ‏כיתן סוגרת את מפעל הטוויה והאריגה בנצרת; מפטרת את 250 עובדיו, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1997
    דוד חיון, ‏נחתם הסכם הפיצויים ל-110 העובדים שפוטרו ממפעל כיתן בבית-שאן, באתר גלובס, 25 בדצמבר 1996
  22. ^ אורנה רביב, ‏טקסטיל הולך ונעלם, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1997
  23. ^ נווית זומר, כיתן הקימה חברת־בת בגרמניה לשיווק מוצריה, חדשות, 11 ביולי 1990
  24. ^ הדס מנור, ‏מנכ"ל כיתן: המפעל במצרים לא יפגע בפעילות הייצור בדימונה, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
  25. ^ תמר בן-יוסף, ‏ירדן, לפני הכל, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
  26. ^ אורה קורן, ‏ישראל וירדן חתמו על הסכם סחר משופר המעניק הקלות נוספות לייבוא מירדן, באתר גלובס, 5 בדצמבר 1996
  27. ^ יובל אזולאי, ‏חברות טקסטיל חוששות מהמצב במצרים - וחוזרות לישראל, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2011
  28. ^ מיכאל רוכוורגר, נחתמה עסקת כלל תעשיות: משפחת לבנת יוצאת כדי להמנע מלווה בודד, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2012
  29. ^ יובל אזולאי, ‏המפעל נסגר: כיתן מפסיקה את הייצור בדימונה, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2012
  30. ^ גיל קליאן, דנקנר יצא, והמפעל נסגר: כיתן מפסיקה את פעילות בדימונה; 40 עובדים יפוטרו, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2012
  31. ^ ערן אזרן, כלל תעשיות השלימה את מכירת מתחם כיתן בצפון תל אביב ב-180 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2016
  32. ^ אמיתי גזית, עד סוף השנה: ייהרס מתחם כיתן סנטר בנאות אפקה - במקומו ייבנו 4 מגדלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2018
  33. ^ גולן חזני, ג'ורג' חורש רכש את השטח של מפעל כיתן המיתולוגי בדימונה, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
  34. ^ צחי נגה, מועצת פועלי תל“אביב דואגת לעובדי טתה, חדשות, 15 ביולי 1986
  35. ^ צחי נוגה, כיתן זכתה בזיכיון של ליוויס, חדשות, 31 במרץ 1987
  36. ^ נווית זומר, רשת גולף פותחת עוד חנויות ברחבי הארץ, חדשות, 6 ביוני 1991
  37. ^ שירה ברויאר, אופנה- בגולף מטפלים בך, חדשות, 11 ביוני 1989
  38. ^ ענת מידן, המהפך של ליווייס, חדשות, 17 במאי 1991
  39. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏זיכיון מותג הג'ינס ליוויס עובר מכלל תעשיות ליבואנית דיזל, באתר גלובס, 3 במרץ 2005
  40. ^ קרן צוריאל, ‏הנפקה תפורה, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
  41. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏גולף מותחת את מותג הבית לתחומי המגבות והמצעים, שבהם פועלת החברה האחות כיתן, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2002
  42. ^ אילנית חיות, ‏בעקבות יציאת כיתן מרשת גולף: המשביר יפתח 20 נקודות מכירה למותג בסניפיו, באתר גלובס, 29 ביולי 2008
  43. ^ אילנית חיות, ‏גולף, מאחורייך: כיתן משקיעה 5 מיליון שקל במותג KITAN HOME, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2009
  44. ^ אביב לוי, ‏גולף תרכוש את החברה האחות כיתן ב-11 מיליון שקל, באתר גלובס, 28 במאי 2014
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0