כוח שמירת השלום הרוסי בגאורגיה

כוח שמירת השלום הרוסי בגאורגיה הוא כוח שהוצב בשנת 1994 באזורי העימות של גאורגיה, באבחזיה ובדרום אוסטיה על ידי חבר המדינות ומורכב בעיקר מחיילי הפדרציה הרוסית.

רקע

עם הכרזת העצמאות של גאורגיה, באפריל 1991, היו מוצבים בגאורגיה בסיסים צבאיים רוסיים במסגרת המחוז הצבאי של עבר הקווקז. למרות דרישת הגאורגים לא פינו הרוסים את הבסיסים, ואף התערבו בסכסוכים הפנימיים בגאורגיה.

בתחילת 1993 ביקש נשיא גאורגיה, אדוארד שוורדנדזה, מהארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) והאו"ם להציב כוחות של שמירת שלום בגאורגיה, בעקבות מלחמת אבחזיה ומלחמת דרום אוסטיה, אולם ללא הצלחה. בסתיו 1993 ניחתה על גאורגיה מתקפה מסיבית מהצבא האבחזי, שזכה כנראה לתגבור מרוסיה. כתוצאה מכך נאלץ שוורדנדזה להסכים להצעתה של רוסיה להצטרפות לחבר המדינות. ב-3 בפברואר 1994 חתמו ילצין ושוורדנדזה בטביליסי על הסכם לשיתוף פעולה צבאי. גאורגיה הסכימה להצטרף להסכם הביטחון הצבאי של חבר העמים ואיפשרה לרוסיה להותיר שלושה בסיסים על אדמתה של גאורגיה. הרוסים טענו כי הבסיסים נחוצים לצורך השמירה על השלום והיציבות באזור קריטי מדרום לרוסיה. במקביל כפתה רוסיה על הבדלנים האבחזים להשתתף בשיחות השלום.

הסכם מוסקבה

ב-14 במאי 1994 נחתם במוסקבה הסכם הפסקת האש והפרדת כוחות על ידי המעורבים בסכסוך הגאורגי-אבחזי, שנקרא הסכם מוסקבה (1994). כעדים לחתימת ההסכם חתמו נציגי האומות המאוחדות, הפדרציה הרוסית והארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה. ההסכם קיבל גושפנקה של האו"ם בהחלטת האו"ם מספר 934. בהסכם הסכימו גאורגיה ואבחזיה על הפסקת אש ויצירת אזור ביטחון מפורז. כמו כן הסכימו הצדדים על הצבת כוח שמירת שלום של חבר המדינות, שיפקח על יישום ההסכם בעזרתו של כוח המשקיפים של האו"ם בגאורגיה (UNOMIG), שהפך אף הוא לכוח שמירת שלום.

כוח שמירת השלום

הבסיס הרוסי בגודאותה שהיה באבחזיה עוד מתקופת השלטון הסובייטי, הפך ב-24 ביוני 1994 לכוח שמירת השלום, על פי החלטת חבר המדינות. עם תחילת פעילותו ניסה הכוח לטפל בבעיית 300,000 הפליטים הגאורגים שברחו מבתיהם במהלך מלחמת אבחזיה לגאורגיה עצמה ולצפון הקווקז, אולם ללא הצלחה. למעשה, כמו בדרום אוסטיה, הקים כוח שמירת השלום מחנות באזור החיץ ושמר על הפרדה בין הניצים. כבר בשלב זה העלו הגאורגים טענות כי הכוח ממלא תפקיד פסיבי של מעין משמר גבול ולא כוח שמירת שלום.

באוגוסט 1995 עזר כוח השלום לשר הממונה על הביטחון הלאומי של גאורגיה, איגור גיאורגדזה, שנמלט מגאורגיה. הוא הואשם בניסיון להתנקש בנשיא הגאורגי שוורדנדזה.

כוח שמירת השלום הרוסי לא הצליח לייצב את המצב בין גאורגיה לאבחזיה. חטיפת ארבעה משקיפי או"ם בפברואר 1998, הפגנה של כ-15,000 איש בטביליסי, במטרה להאיץ את החזרת הפליטים הגאורגיים לבתיהם וניסיון ההתנקשות כנגד שוורדנדזה, הגדילו את חוסר שביעות הרצון מכוח שמירת השלום. פתיחת מלחמת אבחזיה (1998) הוכיחה את אוזלת ידו של כוח שמירת השלום, כאשר מאות אבחזים פשטו על כפרים מאוכלסים בגאורגים.

מקורות

• אלברכט שנבל (2001), ביטחון דרום-מזרח אירופה, עמ' 52-54, מסת"ב 1590330978, (באנגלית)

ראו גם

• המחוז הצבאי של עבר הקווקז

קישורים חיצוניים

• ג'ון מקינלי ופטר קרוס (2003), שומרי שלום אזוריים: הפרדוקס של שמירת השלום הרוסית, מסת"ב 9280810790, (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26115922כוח שמירת השלום הרוסי בגאורגיה