ישראל ברמה

ישראל ברמה (1956 - 21 בדצמבר 1984) היה סופר ישראלי שכתב בסוגת זרם התודעה.

בגיל 11 לקה ברמה במחלת ניוון שרירים. בגיל 17 החל לפרסם סיפורים ומאמרים בכתב העת עכשיו. ספרו היחיד, "ימים קרועים" (1991), פורסם כשבע שנים אחרי מותו.

כתיבתו הושפעה מזו של אורי ניסן גנסין, והתאפיינה באינטנסיביות של יחסים בין נוף לדמות. בנובלה "שעה אחרת" המופיעה בספרו, מהדהדת מלחמת יום כיפור כטראומת רקע. סיפוריו מתאפיינים בליריות ותמונתיות לשונית רבה, בדומה לזו של ס. יזהר. הסופר אמנון נבות שהקדים מבוא לספר סיפוריו היחיד, כתב שסיפוריו רוויים ב"עמודים רבים של תיאורי נוף מדהימים ביכולת ההבעה, בעומק ההשגה ובאיכויות הפלאסטיות שלהם". בחייו קיים מערכות יחסים מצומצמות עם הסופרים א. ב. יהושוע, יצחק אורפז' יורם קניוק ואמנון נבות, אבל ככלל נותר במידה רבה "סופר לסופרים".

ברמה כתב ביקורות ספרותיות בודדות שפורסמו בכתב העת "עכשיו", והכין עבודת גמר לתואר שני על ויליאם פוקנר. הוא נפטר ב-21 בדצמבר 1984 ונטמן בעיר הולדתו, פתח-תקוה, שאת נופיה האורבניים הרבה לתאר בסיפוריו.