רבי יששכר דב בעריש טורנהיים
 | |||||
| דיוקן רבי יששכר דב בעריש טורנהיים | |||||
| לידה |
1801 ה'תקס"א פיטרקוב,  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר, 1877 א בחשוון, ה'תרל"ח וולברוז', | ||||
| כינוי | בעל עבודת יששכר | ||||
| מקום פעילות | זגרז' ווולברוז' | ||||
| תחומי עיסוק | רבנות, אדמו"רות | ||||
| חיבוריו |
| ||||
| |||||
רבי יששכר דב בעריש הכהן טורנהיים מוולברוז' (נקרא גם בעל עבודת יששכר, על שם חיבורו; ה'תקס"א, 1801 - א' בחשוון ה'תרל"ח, 8 באוקטובר, 1877) היה מייסד חסידות וולברוז'.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תקס"א (1801)[1] בפיטרקוב שבפולין לבריינדיל ולרבי משה. בצעירותו נפטר אביו, ונשלח על ידי אימו ללמוד בעיר בלשקע-קאליש. מאוחר יותר, נשא לאישה את אסתר מלכה בת רבי אברהם צבי מוולברוז'. לאחר נישואיו, עבר לזגרז', ולמד אצל רבי שלום צבי כץ, מגדולי תלמידי רבי מנחם מנדל מקוצק. לאחר שנה, בהוראת רבו, חזר לעירו ולברוז', משם עבר לוואלברום, אל רבי חיים מוואלברום, מתלמידי החוזה מלובלין, שגר אז בקמינסק. מאוחר יותר, עבר לרדושיץ, אל רבי יששכר בער מרדושיץ ונמנה על תלמידיו הבכירים.
בכ"ו בכסלו ה'תרכ"ב, כאשר ממלא מקום רבי יששכר דב מרדושיץ, רבי אליעזר מקוזניץ נפטר, ביקשו תלמידיו למנות את רבי יששכר דב בעריש לממלא מקומו, אך רבי יששכר דב בעריש סירב לכך, משום ענוונותו, אך לאחר שתלמידיו הפצירו בו שימלא את מקום רבם, ולאור העובדה שרבו קודם פטירתו הורה לו לקבל משרה ברבנות לאחר פטירתו, נעתר לבקשותיהם, והקים חסידות חדשה וכבר בתחילת הקמת חסידותו, הסתופפו אצלו מאות חסידים[2].
בחשוון ה'תרל"ו, תכנן לעלות לארץ ישראל, זאת בעקבות אהבתו לארץ ישראל, ובעיקר משום דעתו שבאם יעלה לארץ ישראל ויבקש תחנונים, תבוא הגאולה[3]. עם השמועה כי בכוונת רבי יששכר דב בעריש לעלות לארץ ישראל ולעזוב את קהילתו, כלל חסידיו ותלמידיו, התחננו בפניו כי יחזור בו מכוונתו וישאר להנהיגם בוולברוז' ובעקבות כמה מכשולים, לא הצליח רבי יששכר דב בעריש לעלות לארץ ישראל, ונשאר להנהיג את חסידותו[4]. למרות זאת, מתוך אהבתו לארץ ישראל, הקפיד רבי יששכר דב בעריש להתייחס למגורים בחוץ לארץ ישראל כבלתי קבועים, כך למשל כאשר היה אדם שאינו יהודי, שהשיג את גבול חצרו של רבי יששכר דב בעריש, רצו תלמידיו לתבוע אותו למשפט פלילי, אך רבי יששכר דב בעריש סירב לכך בעקבות התייחסותו למגורים בחוץ לארץ כ'דירת ארעי'[5].
בא' בחשוון ה'תרל"ח (8 באוקטובר, 1877), בגיל 76, בעקבות מחלה קשה שחלה בתשרי ה'תרל"ז, שהבריא ממנה במשך כמה חודשים, אך חלה שוב לאחר מכן, רבי יששכר דב בעריש נפטר, וכממלא מקומו באדמו"רות, על פי צוואתו, כיהן בנו הבכור, רבי יעקב משה[6].
משפחתו
- בנו, רבי יעקב משה, כיהן באדמו"רות בוולברוז
- בנו, רבי שלמה יצחק, פיטרקוב
- בנו, רבי יוסף שלום, וולברוז'
- בנו, רבי מיכאל אהרון, וולברוז'
- בנו, רבי עקיבא מאיר, ליקובה
- בתו, נחמה, אשת רבי פלטיאל צבי וולף, גרודז'ינסק
חיבוריו
- עבודת יששכר, על חמשה חומשי תורה, דפוס גוטשטדט, ה'תרע"ב
- אמרי נועם, אמרות ופנינים מרבי יששכר דב בעריש
- סדר הזמנים, על קדושת המועדים
קישורים חיצוניים
- נחמיה מנחם טורנהיים, אוהל ישכר, באתר אוצר החכמה
- עמרם בלוי, בני יששכר: מנהגי רבי יששכר דוב בעריש הכהן טורנהיים ואגרות בניו רבי יעקב משה מוולברוז' ורבי עקיבא מאיר מליקובה, בתוך היכל הבעל שם טוב, גיליון כ"ט, ניסן ה'תש"ע, עמ' ק"מ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ נחמיה מנחם טורנהיים, אוהל ישכר, פרק א, עמ' כ"ב, באתר אוצר החכמה.
- ^ נחמיה מנחם טורנהיים, אוהל ישכר, פרק ב, עמ' כ"ה, באתר אוצר החכמה.
- ^ נחמיה מנחם טורנהיים, אוהל ישכר, פרק ז, עמ' נ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נחמיה מנחם טורנהיים, אוהל ישכר, פרק ז, עמ' נ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נחמיה מנחם טורנהיים, אוהל ישכר, פרק ז, עמ' נ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נחמיה מנחם טורנהיים, אוהל ישכר, פרק ח, עמ' ס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).