ישי אילעזרוב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| לידה |
20 בפברואר 1920 נלצ'יק, ברית המועצות  (כעת ברוסיה) |
|---|---|
| נהרג | 6 בספטמבר 1944 (בגיל 24) |
| מקום קבורה | במחוז באוסקה, כעת בלטביה |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1941–1944 (כ־3 שנים) |
| דרגה | סמל ראשון |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד מחלקת הסוללה נגד טנקים בפלוגה מס' 7 של רגימנט הסיור המעוטר מס' 272 באוגדת הסיור המעוטרת מס' 90 של ארמיית המשמר השישית שלחמה בחזית הבלטית הראשונה | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
גיבור ברית המועצות (04.09.1944)[1] עיטור לנין עיטור התהילה מדרגה 3 | |
| תפקידים אזרחיים | |
| נהג במפעל לאפיית לחם | |
יִשַׂי אִילַעֲזָרוֹבִיץ' אִילַעֲזָרוֹב (ברוסית: Исай Иллазарович Иллазаров; 20 בפברואר 1920 - 6 בספטמבר 1944) היה יהודי הררי סובייטי, שעוטר לאחר מותו כגיבור ברית המועצות על פועלו כמפקד סוללה נגד טנקים במהלך מלחמת העולם השנייה.
קורות חיים
נולד בעיר נלצ'יק, בברית המועצות (כעת ברוסיה) במשפחתו של פועל. סיים בית ספר עם שבע שנות לימוד וקורסי נהגים לאחר מכן. עבד כנהג במפעל לאפיית לחם.
התגייס לצבא האדום ב-1941. הגיע לחזית המלחמה בקרב על מוסקבה. בדצמבר אותה השנה נפצע קשות.
בקיץ 1942 קיבל עיטור עוז על עצירת טנק וורמאכט. בהמשך נלחם בקרב קורסק ובבלארוס. הצטיין בקרבות במחוז ויטבסק.
ב-4 בספטמבר אותה השנה כשהוא פצוע עוטר על פועלו בעיטור "גיבור ברית המועצות". ב-6 בספטמבר נפטר מפצעיו[2]. נקבר ליד הכפר קירקלי במחוז באוסקה (כעת בלטביה).
הערות שוליים
30574368ישי אילעזרוב