ישיבת סלונים (בלארוס)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת סלונים (בלארוס)
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
ישיבה
תקופת הפעילות ה'תקע"ה, 1815תרצ"ט, 1939
מייסדים הרב שלמה זלמן כהנא
בעלי תפקידים
ראש הישיבה ראו ראשי הישיבה
תלמידים
כ - 500
בוגרי הישיבה שיש עליהם ערך במכלול
מיקום
מיקום סלונים, מחוז הורדנה שבבלארוס

ישיבת סלונים (מאויתת באידיש: סלאנים, נקראה גם ענף עץ חיים[1]) הייתה ישיבה שפעלה בסלונים, מחוז הורדנה שבבלארוס משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד לכיבוש סלונים על ידי הסובייטים בשנת תרצ"ט, 1939[2]. הישיבה נפתחה שוב בארץ ישראל על ידי רבי שבתי יגל.

היסטוריה

ישיבת סלונים נוסדה על ידי רבי שלמה זלמן כהנא כשמונה שנים לאחר ייסוד ישיבת וולוז'ין, על פי קריאתו של מייסדה רבי חיים מוולוז'ין שפרסם בקול קורא ”שממנה יראו וכן יעשו בשאר המקומות לייסד בתי־אולפנא מרכזיים”. סגנון הלימוד בישיבה היה כפי הנהוג בישיבת וולזין וכשאר הישיבות בליטא. בחורי הישיבה היו ברובם ליטאים אך היו בה גם בחורים חסידים[3].

הישיבה הייתה מחולקת לישיבה קטנה למשך שלוש שנים, ולאחר מכן המשיכו התלמידים בקיבוץ שם שמעו שיעורים מראשי הישיבה[4]. בתחילה הישיבה לא סיפקה מזון ולינה ובחורי הישיבה היו אוכלים ימים ולנים אצל בעלי הבתים בעיר[5]. מאוחר יותר מטבח הישיבה סיפק את מזון הבחורים בימות השבוע ורק בשבתות וחגים היו אוכלים אצל תושבי העיר[6]. במהלך השנים התרחבה הישיבה ומנתה כ-500 תלמידים שהגיעו מהערים הקרובות ואף ממקומות רחוקים יותר, בהם: רוסיה, ליטא, פולין, סרביה, אוקראינה והקווקז[7].

הישיבה שכנה בבנין רחב ידים. בשנת תרמ"א, 1881 פרצה שריפה שכלתה את בניין השיבה ולאחר גיוס כספים בעזרת שלוחי הישיבה נבנה שוב בנין חדש לישיבה[8]. במהלך מלחמת העולם הראשונה נחרב שוב בנין הישיבה ותלמידי הישיבה עברו ללמוד בצריף בית המדרש בעיר[9].

הישיבה התקיימה עד לכיבוש הסובייטים בשנת 1939, אז רוב הבחורים התפזרו לבתיהם. רבי שבתי יגל, ראש הישיבה באותה התקופה, ואתו קבוצה של 38 תלמידים נמלטו לווילנה שסופחה אז לליטא והיוותה מקלט לפליטים[10], הישיבה המשיכה להתקיים בוילנה עד לשנת ת"ש. קבוצה אחרת מבני הישיבה המשיכו לשנחאי[11].

רבי שבתי יגל עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ב פתח שוב את הישיבה ברמת גן[12].

ראשי הישיבה

רמי"ם

כמשגיח כיהן בישיבה רבי אברהם צבי ליסטובסקי (תלמיד של רבי לייב חסמן ורבי ירוחם ממיר)[20].

בוגרים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ראו להלן. ישיבת וולוז'ין נקראה "עץ חיים" וישיבת סלונים הייתה מוסד במודל זהה ולכן נקראה "ענף" ל"עץ חיים"
  2. ^ פנקס סלונים א עמוד רמו
  3. ^ פנקס סלונים ג עמוד 177. לפי המסופר רבי אברהם וינברג אבי שושלת סלונים עזב את הישיבה עקב אווירה של מתנגדים
  4. ^ עץ חיים עמוד 432. פנקס סלונים א עמוד קכט
  5. ^ ר' אייזל חריף עמוד 67
  6. ^ יחיד ודורו עמוד 55
  7. ^ פנקס סלונים א עמוד קכט. תבונות א-02 עמוד תתיח.
  8. ^ מוסף שבת קודש, 50 עמוד 7
  9. ^ אריה בגבורתו עמוד 11
  10. ^ עמו נמלט גם רבי ראובן פיין, יחי ראובן עמוד תקכו
  11. ^ פנקס סלונים א עמוד רמו
  12. ^ פנקס סלונים א עמוד קכט. ספר היובל-הפרדס עמוד 447
  13. ^ כיהן כרב בכמה קהילות בליטא ולאחר מכן ראש ישיבה בביאלוסטוק שנוסדה על ידי ר' וולול'ה מרגולין. חיבר ספר חידושי מהר"ם. עץ חיים, עמוד 433.
  14. ^ רבי אייזל חריף אמר עליו "לימא, כתנאי...". עץ חיים עמוד 433
  15. ^ יליד קרליטשי, שימש לפני כן כדיין במיר חיבר ספר בית ישראל על הגדה של פסח ופני האדם ותשבי על הש"ס. כיהן לאחמ"כ כראש ישיבה בז'טל. עץ חיים עמוד 434
  16. ^ מחבר ספר פני יהודה ולקט יהודה על מסכתות הש"ס, למד אצל רבי איצלה מוולוז'ין ורבי ישראל סלנטר עלה לארץ ישראל בשנת תרס"א ונפטר מיד לאחר מכן. עץ חיים עמוד 435
  17. ^ כיהן לאחר מכן כר"מ בסובאלק
  18. ^ סבו של הנתיבות שלום מסלונים
  19. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר ג', עמוד קכב
  20. ^ שימש לפני כן כמשגיח בישיבת רמיילס. יחיד ודורו עמוד 53