ירים-לים השלישי
ירים-לים השלישי (נכתב גם ירימלים; מלך בין השנים 1650–1625 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך השמיני בממלכת ימחד האמורית, שמרכזה שכן בעיר חלב שבסוריה. הוא ירש את המלך אירקטבום.[1]
תקופת מלוכתו
הוא עלה לשלטון בתקופה של התנגדות פנימית בממלכת ימחד. בתקופת שלטונו חלה עלייה בכוחה של הממלכה החתית הקדומה שהחלה במסעות כיבוש לכיוון סוריה והשפיעה בכך על ימחד.
בתחילת תקופת שלטונו, נלחם בממלכת קטנה, שכנתה של ימחד מדרום, מלחמה שתוצאותיה אינן ידועות.[2] הירידה בכוחה של ימחד באה לידי ביטוי בתקופת שלטונו של אמיתכום מלך אללח', שהייתה ממלכה וסאלית. הוא לקח לעצמו סמכויות שלא היו קיימות לפני כן. הוא הכריז על בנו חמורבי כיורש בנוכחות ירים-לים השלישי, כשהוא מכריז שהוא משרתו של המלך הגדול של ימחד, בזמן שירים-לים לא היה שותף לבחירת היורש.
המלחמה בחתים
המלך החתי חתושיליש הראשון תקף את אללח' בשנת מלכותו השנייה, הוא כבש אותה ובכך קטע את הגישה של ממלכת ימחד לים התיכון. ירים-לים השלישי לא שלח כוחות צבא לסייע לאללח' והעיר נהרסה. לאחר מכן תקף חתושיליש הראשון את העיר אורשו, שהייתה עיר מדינה בתחום השפעתה של ימחד. ירים-לים השלישי וכרכמיש העיר השכנה, שלחו כוחות לסייע לה, אבל הסיוע לא עזר והעיר נכבשה, נשרפה ונהרסה.
החורים, בתמיכת ירים-לים השלישי, תקפו את השטחים בצפון סוריה שנכבשו על ידי חתושיליש, בזמן שהוא היה עסוק במסע מלחמה כנגד ארזווה, ממלכה במערב אנטוליה. בעקבות כך חזר חתושיליש הראשון בשנת מלכותו החמישית לצפון סוריה, הפעם כדי להילחם ישירות בעיר חלב.
בשנת מלכותו השישית תקף חתושיליש את חשום, עיר מדינה בתחום השפעתה של ימחד. ירים-לים השלישי שלח צבא בהנהגתו של המצביא זוקרסי, ואליו הצטרף המצביא זלודיס שפיקד על כוחות נוספים. הכוח המשותף כלל כ-100 מרכבות ו-100 חיילים. הקרב התנהל בהר אָטָלוּר (הרי אטלור שוכנים מצפון לחלב, לא רחוק מהרי נור, כנראה הרי כּוּרד (אנ') בצפון מערב סוריה על גבול טורקיה), חתושיליש ניצח בקרב ופנה לעיר כדי לבזוז ולהרוס אותה.[3] לאחר מכן פנה לכבוש שורה של ערי מדינה חוריות נוספות, שהיו בנות ברית של ימחד כמו זיפסנה וחחום. לאחר מכן חצה את נהר הפרת, כשהוא משווה את עצמו עם סרגון מאכד, וחזר לחתושש.[4] ממלכת ימחד כמעט ולא מוזכרת בדיווחיו של חתושיליש הראשון. החתיתולוג טרבור ברייס (אנ') הניח שחתושיליש עשה מספר ניסיונות לשים מצור על חלב, אבל העיר הייתה מוקפת בחומות מסיביות עם מאגרי מזון גדולים. כל זה יכול להביא לכישלון במצור ולפגוע בהצלחת מסע המלחמה של חתושיליש. ברייס העלה את ההשערה שחתושיליש נפצע בניסיון האחרון שלו לכבוש את העיר, פציעה שהביאה למותו בשנת 1620 לפנה"ס, בתקופת שלטונו של חמורבי השני.[5]
שנות עלייתו לשלטון ומותו של ירים-לים השלישי הן משוערות. לאחר מותו ירש אותו בנו (אולי בו דודו) חמורבי השני. מותו התרחש לפני התקפה נוספת של חתושיליש הראשון על חלב, שהסתיימה בתבוסתו.
הערות שוליים
- ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 253
- ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 255
- ^ The early history of Israel, מאת Roland de Vaux,עמ' 66
- ^ The Kingdom of the Hittites, מאת Trevor Bryce, הוצאת Oxford University Press, 1999, עמ' 84
- ^ Ancient Syria: A Three Thousand Year History, מאת Trevor Bryce, הוצאת OUP Oxford, 2014, עמ' 28–30
| הקודם: אירקטבום 1675–1650 לפנה"ס |
מלך ימחד: ירים-לים השלישי 1650–1625 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה |
הבא: חמורבי השני 1600-1625 לפנה"ס |
21145446ירים-לים השלישי