ירים-ליאם השלישי
ירים-ליאְם השלישי (באמורית (משוחזר): yarīm-liʾm או yarīm-lîm,[1][2] נכתב גם לפי הכתיב האכדי ירים־לים או ירימלים; מלך בין השנים 1650–1625 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך השמיני בממלכת ימחֿד האמורית, שמרכזה שכן בעיר חלב. הוא ירש את המלך ירכבתום.[3]
תקופת מלוכתו
הוא עלה לשלטון בתקופה של התנגדות פנימית בממלכת ימחֿד. בתקופת שלטונו חלה עלייה בכוחה של הממלכה החתית הקדומה שהחלה במסעות כיבוש לכיוון סוריה והשפיעה בכך על ימחֿד.
בתחילת תקופת שלטונו, נלחם בממלכת קטנה, שכנתה של ימחֿד מדרום, מלחמה שתוצאותיה אינן ידועות.[4] הירידה בכוחה של ימחֿד באה לידי ביטוי בתקופת שלטונו של אמיתכום מלך אללחֿ, שהייתה ממלכה וסאלית. הוא לקח לעצמו סמכויות שלא היו קיימות לפני כן. הוא הכריז על בנו חמורבי כיורש בנוכחות ירים־ליאם השלישי, כשהוא מכריז שהוא משרתו של המלך הגדול של ימחֿד, בזמן שירים־ליאם לא היה שותף לבחירת היורש.
המלחמה בחתים
המלך החתי חתושילי הראשון תקף את אללחֿ בשנת מלכותו השנייה, הוא כבש אותה ובכך קטע את הגישה של ממלכת ימחֿד לים התיכון. ירים־ליאם השלישי לא שלח כוחות צבא לסייע לאללחֿ והעיר נהרסה. לאחר מכן תקף חתושילי הראשון את העיר אורשו, שהייתה עיר מדינה בתחום השפעתה של ימחֿד. ירים־ליאם השלישי וכרכמיש העיר השכנה, שלחו כוחות לסייע לה, אבל הסיוע לא עזר והעיר נכבשה, נשרפה ונהרסה.
החורים, בתמיכת ירים־ליאם השלישי, תקפו את השטחים בצפון סוריה שנכבשו על ידי חתושילי, בזמן שהוא היה עסוק במסע מלחמה כנגד ארזווה, ממלכה במערב אנטוליה. בעקבות כך חזר חתושילי הראשון בשנת מלכותו החמישית לצפון סוריה, הפעם כדי להילחם ישירות בעיר חלב.
בשנת מלכותו השישית תקף חתושילי את חשום, עיר מדינה בתחום השפעתה של ימחֿד. ירים־ליאם השלישי שלח צבא בהנהגתו של המצביא זוקרסי, ואליו הצטרף המצביא זלודיס שפיקד על כוחות נוספים. הכוח המשותף כלל כ-100 מרכבות ו-100 חיילים. הקרב התנהל בהר אָטָלוּר (הרי אטלור שוכנים מצפון לחלב, לא רחוק מהרי נור, כנראה הרי כּוּרד (אנ') בצפון מערב סוריה על גבול טורקיה), חתושילי ניצח בקרב ופנה לעיר כדי לבזוז ולהרוס אותה.[5] לאחר מכן פנה לכבוש שורה של ערי מדינה חוריות נוספות, שהיו בנות ברית של ימחֿד כמו זיפסנה וחחום. לאחר מכן חצה את נהר הפרת, כשהוא משווה את עצמו עם סרגון מאכד, וחזר לחתושה.[6] ממלכת ימחֿד כמעט ולא מוזכרת בדיווחיו של חתושילי הראשון. החתיתולוג טרבור ברייס (אנ') הניח שחתושילי עשה מספר ניסיונות לשים מצור על חלב, אבל העיר הייתה מוקפת בחומות מסיביות עם מאגרי מזון גדולים. כל זה יכול להביא לכישלון במצור ולפגוע בהצלחת מסע המלחמה של חתושילי. ברייס העלה את ההשערה שחתושילי נפצע בניסיון האחרון שלו לכבוש את העיר, פציעה שהביאה למותו בשנת 1620 לפנה"ס, בתקופת שלטונו של חמורבי השני.[7]
שנות עלייתו לשלטון ומותו של ירים־ליאם השלישי הן משוערות. לאחר מותו ירש אותו בנו (אולי בו דודו) עמורפיא השני. מותו התרחש לפני התקפה נוספת של חתושילי הראשון על חלב, שהסתיימה בתבוסתו.
הערות שוליים
- ↑ Mary E. Buck, "Western Amorite Corpus", in: The Amorite Dynasty of Ugarit, Brill, 2020 p. 294
- ↑ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit, Band 1, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 41
- ↑ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 253
- ↑ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 255
- ↑ The early history of Israel, מאת Roland de Vaux,עמ' 66
- ↑ The Kingdom of the Hittites, מאת Trevor Bryce, הוצאת Oxford University Press, 1999, עמ' 84
- ↑ Ancient Syria: A Three Thousand Year History, מאת Trevor Bryce, הוצאת OUP Oxford, 2014, עמ' 28–30
| הקודם: ירכבתום 1675–1650 לפנה"ס |
מלך ימחֿד: ירים־ליאם השלישי 1650–1625 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה |
הבא: עמורפיא השני 1625–1600 לפנה"ס |
ירים-ליאם השלישי40743498Q1060451