יפים ברזובסקי
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1913 סאווראן, גוברניית פודוליה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 2011 (בגיל 98) מוסקבה רוסיה |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1935–1938, 1941 – 1945 |
| דרגה |
 מיור (רב-סרן) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הסוללה ה-2 ברגימנט הארטילריה מס' 692 באוגדת ירי של הארמייה ה-38 של הצבא האדום בחזית וורונז' ולאחר מכן בחזית האוקראינית ה-1 | |
| עיטורים | |
|
עיטור לנין (10.01.44) עיטור הדגל האדום (19.01.45) גיבור ברית המועצות (10.1.1944) עיטור אלכסנדר נבסקי (24.02.44; מס' סידורי 7490) 2 עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה בדרגה ראשונה (15.10.43); (06.04.85) עיטור הכוכב האדום (06.05.44) עיטור פועלי הדגל האדום מדליית העוז (31.10.42) ומדליות אחרות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| עבודה באיגוד מסחרי כלל ארצי למפעלי תוצרת חשמל-מכנית | |
| הנצחה | |
| אזרח מכובד של העיר לוזובאיה באובלסט של חארקוב,(כעת אוקראינה) | |
יֵפִים מַטְבֵיֶיבִיץ' בֵרֵזוֹבְסְקִי (ברוסית Ефи́м Матве́евич Березо́вский; 8 בפברואר 1913 - 19 בדצמבר 2011) היה קצין יהודי סובייטי אשר השתתף במלחמת העולם השנייה וזכה לאות גיבור ברית המועצות על חציית הנהר דנייפר והרחבת השליטה בצידו המערבי במהלך הקרבות.
קורות חיים
נולד במשפחת איכרים יהודית. התגייס לצבא האדום מ-1935 עד 1938, לאחר מכן סיים את לימודיו במכללת הרכבות במוסקבה ב-1941 והתחיל לעבוד כמכונאי-חשמלאי ראשי בתחנת יסינובאטאיה באובלסט סטלינסקאיה (כעת אובלסט של דונצק).
גויס חזרה לצבא האדום ב-1941 והצטרף לקרבות בפברואר 1942. הצטיין בחציית הדנייפר, היה בין הראשונים לחצות את הנהר ב-28 בספטמבר 1943 קרוב לכפר ליוטז' בהיותו אז לייטננט ראשון ומפקד הסוללה ה-2 ברגימנט הארטילריה מס' 692 באוגדת ירי של הארמייה ה-38 של הצבא האדום בחזית וורונז', נתן גיבוי ליחידות אחרות והצליח להדוף 11 מתקפות נגד. על כך ב-10 בינואר 1944 הוענק לו אות גיבור ברית המועצות וכוכב הזהב מס' 2243.
סיים שרותו ב-1945 וב-1949 סיים את לימודיו במכון לנינגרד למהנדסי תחבורת הרכבות. בהמשך התגורר במוסקבה ועבד באיגוד מסחרי כלל ארצי למפעלי תוצרת חשמל-מכנית.
קישורים חיצוניים
