יעקב סירקין
 |
יעקב סירקין (ברוסית: Яков Кивович Сыркин; (23 בנובמבר 1894, מינסק - 8 בינואר 1974, מוסקבה) היה כימאי ופיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא התמחה בתרמודינמיקה וכימיה קוונטית.
קורות חיים
יעקב סירקין נולד בשנת 1894 במינסק (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום בבלארוס) למשפחה יהודית. בשנת 1912 הוא התחיל ללמוד כימיה באוניברסיטה בננסי. לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה הוא חזר לרוסיה והחל משנת 1915 למד באוניברסיטה טכנית של ריגה. בשנת 1917 כאשר החזית התקרבה לריגה אוניבריסטה פונתה לאיוואנובו בה סירין סיים את הלימודים בשנת 1919.
סירקין המשיך לעבוד במכון באיוואנובו ובשנים 1925–1930 היה ראש קתדרה ופרופסור.
בשנת 1931 סירקין עבר למוסקבה והתחיל לעבוד באוניברסיטה לטכנולוגיה כימית בה עבד עד לשנת 1974. בשנת 1935 הוא סיים פוסט דוקטורט. במקביל הוא עבד במכוני מחקר נוספים.
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 על פעילותו של סירקין נמתכה ביקורת בעקבת כך שהוא תמך בתאוריית רזוננס כימי. כמו כן נטען שבמאמר "כימיה פיזית" שהוא כתב ביחד עם אלכסנדר פרומקין עבור אנציקלופדיה הסובייטית הגדולה תפקיד של כימאים רוסים לקידום המדע לא מצא ביטוי שנדרש. הוא פוטר ממספר מוסדות בהם עבר ורק באוניברסיטה לטכנולוגיה כימית הוא נותר בסגל הודות להגנה ממנהל האוניברסיטה.
בשנת 1957 סירקין היה יכול לחזור לפעילות מלאה ונקלט במכון לחקר כימיה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות.
על פעילותו בתחום מחקרים כימיים לסירקין הוענקו מספר עיטורים, בשנת 1943 הוא קיבל פרס ברית המועצות ובשנת 1964 הוא התקבל כחבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות.
גנטמכר נפטר בשנת 1974 ונטמן בבית העלמין פראובראז'נסקויה
סירקין היה נשוי למרים ניימן. לזוג נולדה בת פלורה שעסקה לחקר אמנות ובן אלכסנדר, מומחה לחקר הודו. בשנת 1977 הוא עלה לישראל ובתמנה לפרופסור באוניברסיטה העברית.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה (ברוסית)
