רבי משולם נתן מרגליות
| לידה |
ה'תקל"ו זלישטשיק  |
|---|---|
| פטירה | ה'תרי"ז (בגיל 81 בערך) |
| מקום פעילות | ברדיטשוב, האימפריה הרוסית |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רבה של העיר ברדיטשוב |
| רבותיו | רבי משה לייב מסאסוב; רבי חיים מצ'רנוביץ; רבי מנחם מנדל מקוסוב |
| אב | רבי שמואל |
| צאצאים | רבי יעקב; רבי יקותיאל זלמן |
רבי משולם נתן מרגליות (ה'תקל"ו - ה'תרי"ז או ה'תרכ"א) היה מצדיקי החסידות, רב ואב"ד העיר ברדיטשוב.
ביוגרפיה
נולד בזלישטשיק (גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית) לרב העיר רבי שמואל תלמידו של הבעל שם טוב. אביו היה בנו של רבי יצחק דוב אב"ד יאזלאוויץ אחיו של רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרוה, שניהם מראשוני תלמידיו של הבעל שם טוב[1].
אשתו הראשונה הייתה בת העיר ברודי ועם נשואיו עבר להתגורר בעיר זו[2]. לא ידוע מי הייתה אשתו השנייה, מתי נשא אותה וממי נולדו לו ילדיו. בשלב כלשהו עבר לברדיטשוב שם כיהן תחילה בתור מו"ץ ואחר כך התקבל להיות שם האב"ד[3].
הדעות חלוקות אם נפטר בשנת ה'תרי"ז או בשנת ה'תרכ"א[3]. בנו רבי יעקב, מילא את מקומו ברבנות ברדיטשוב.
בתנועת החסידות
בצעירותו כשגר בזלישטשיק נסע אל רוב הצדיקים שבמדינתו. צדיקי דורו מאוד החשיבוהו. רבי אברהם יהושע השיל מאפטא אכל עמו בשר מקערה אחת אחר שהתנזר ממאכל זה מעל לחמישים שנה[2].
היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב ורבי חיים מצ'רנוביץ[2]. בשנת ה'תקס"ב נסע לבקשת אביו לשהות אצל רבי צבי הירש מנדבורנה שקירבו מאוד. בשהותו שם הכיר והתפעל מאוד מתלמידו רבי מנחם מנדל מקוסוב, ואחר פטירתו של רבי צבי הירש נסע אליו, לעיתים תוך סיכון עצמי גבוה בשל המלחמה שהתחוללה אז באזור, והיה לתלמידו הראשון והמובהק[4].
בנו רבי יעקב הדפיס בתוך ספרו קבוצת יעקב קונטרס "גדולים מעשה צדיקים"[5] בו הוא מביא דברי תורה ועובדות שסיפר לו אביו מה ששמע מאביו את שראה ושמע אצל הבעל שם טוב. הוא כותב שאביו אמר לו ”כלל תדע אני איני מספר שום מעשה מהבעש"ט הק' רק מה ששמעתי מאבי ז"ל רבי שמואל מזאלישטשיק מה שעיניו ראו ואזניו שמעו מפי האור העולם יען כי נפל השתבשות בסיפורי העולם לזאת נזהר אני שלא לספר שום דבר רק כנ"ל”. כמו כן מובא שם בשם אביו דברי תורה ועובדות משאר צדיקים שהיה אצלם. ספר זה נחשב לאחד המקורות החשובים והאמינים ביותר לתולדות הבעל שם טוב ותלמידיו[6].
צאצאיו
- בנו רבי יעקב מילא את מקום אביו ברבנות ברדיטשוב. היה חסידם של רבי אברהם יעקב מסדיגורה ואחר כך של בנו רבי יצחק מבויאן ושימש אצלם כבעל תוקע. מחבר ספר קבוצת יעקב על תרי"ג מצוות ועניינים שונים[7].
- בנו רבי ישראל, איש אמונו של רבי יצחק פרידמן מבויאן.
- בנו רבי יקותיאל זלמן, אב"ד אניפולי.
קישורים חיצוניים
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, ה'תשנ"ג, עמ' 21, פרק ג', באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ רבי יעקב מרגליות, קבוצת יעקב, עמ' נ"א, עין ז'. שם גם מובא הייחוס המלא.
- ^ 2.0 2.1 2.2 רבי יעקב מרגליות, קבוצת יעקב, עמ' נ"א, עין ז'.
- ^ 3.0 3.1 מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, ה'תשנ"ג, עמ' 21, פרק ג'
- ^ רבי יעקב מרגליות, קבוצת יעקב, עמ' נ"ה, עין ז'; רבי חיים כהנא, אבן שתיה, תר"ץ, עמ' י"ג, תולדות הה"ק מו"ה מנחם מענדל ז"ל מקאסוב, פרק ג', אות א'; נתן אליהו רוט, כתר מלכות, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' ק"ז, פרק ה' אות ו'. הגרמ"נ מרגליות
- ^ נערך בציוויו של רבו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה.
- ^ ראו כאן: אברהם נתן ברנאט, גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב, תשי"ט, עמ' כ"ג, שער שני; הרב חיים דב שטרן, נר ישראל - ריז'ין - ו, תשנ"ד, בהקדמה לספר.
- ^ אשר בתוכו נכלל קונטרס "גדולים מעשה צדיקים". ראו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, תשנ"ג, עמ' 21, הרב יעקב מרגליות מברדיטשוב, באתר אוצר החכמה
- ^ כרטיס קבר: מנחם משולם נתן מרגליות » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, 2 בפברואר 2017.