ילמז אזטונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
ילמז אזטונה
Yılmaz Öztuna
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
עיסוק היסטוריה של האימפריה העות'מאנית, סופר, מוזיקולוג, עיתונאי, מחנך

עבדוללה טהסין ילמז אזטונהטורקית: Abdullah Tahsin Yılmaz Öztuna, שמו האמיתי עבדוללה טהסים ילמז Abdullah Tahsim Yılmaz; ‏20 בספטמבר 1930 איסטנבול - 9 בפברואר 2012 אנקרה) היה היסטוריון, מוזיקולוג, סופר, פעיל פוליטי ועיתונאי טורקי, ידוע בספריו הרבים בתחום ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובתרומתו בקידום החינוך בתחום המוזיקה הקלאסית הטורקית. הוא נודע גם כבעל טור בעיתונים "הייאט" ו"טורקיה" ובהופעתו בתוכניות ברדיו ובטלוויזיה. היה בשנת 1963 חבר בפרלמנט הטורקי מטעם מפלגת הצדק. הצטיין בידע האנציקלופדי שלו ובכתיבתו המבריקה בשפה הטורקית. בין השנים 1974–1980 היה העורך הראשי של האנציקלופדיה הטורקית.

ביוגרפיה

יליד איסטנבול. למד בקונסרבטוריון למוזיקה בעירו, שם היה, בין השאר, תלמידם של סאדדין ארל וסופי אזגי. בין ספטמבר 1950- יולי 1957 שהה בפריז, שם למד תרבות צרפתית בסורבון, כמו כן למד במכון למדעים פוליטיים.

בעל כישורי כתיבה מנעוריו, כתב אזטונה את מאמרו הראשון בגיל 13 ואת ספרו הראשון בגיל 15.

בשובו למולדת, החל בשנת 1960 קריירה עיתונאית. היה חבר במערכת ואחר כך עורך ראשי של כתב העת "הייאט", שבבית ההוצאה לאור שלו פרסם ספרים רבים. במהלך חייו כתב אזטונה מאמרים גם בעיתונים "טרג'ומאן" ("המתרגם"), "סון הוואדיס" ("חדשות אחרונות") ו"דוניה" ,בשנות ה-2000 היה בעל טור בעיתון "טורקיה". בעל גישה שמרנית וזיקה למורשת העות'מאנית והאסלאמית בארצו, פעל במסגרת מפלגת הצדק ונבחר בשנת 1963 מטעמה לפרלמנט כנציג של מחוז קוניה, הידוע בדבקותו לדת. בהמשך התיישב באנקרה. בשנים 1981-1966 עבד בהנהלת רשות השידור הממלכתי הטורקי, בוועדות לפיקוח (Denetleme Kurulu) ולתוכן. בשנים 1977-1974 היה תת-מזכיר במשרד החינוך.

בהמשך השקיע מאמצים בקידום החינוך המוזיקלי בעיקר בתחום לימוד המוזיקה העות'מאנית, הוא נמנה עם מקימי המסלול ללימודי מוזיקה טורקית שליד האוניברסיטה הטכנית באיסטנבול שם הרצה בין השנים 1978-1975 על ההיסטוריה של המוזיקה קלאסית הטורקית. כמו כן היה בין מקימיה ומנהליה של המקהלה למוזיקה טורקית. בין השנים 19741980 היה העורך הראשי של האנציקלופדיה הטורקית שפרסמה אז את הכרכים עם האותיות K-T.

כיהן גם כמנהל כללי של ההוצאה לאור של משרד החינוך הלאומי, ובשנים 19751978 היה מרצה להיסטוריה פוליטית ותרבותית עות'מאנית באוניברסיטה העממית לחינוך גבוה. אזטונה מילא בהמשך תפקידים ציבוריים שונים, פעל בין השאר באגודת הידידות טורקיה-יפן וטורקיה - ערב הסעודית, והיה יועץ של הקרן הפיננסית ע"ש פייסל.

יראת הכבוד שהוא גילה למורשת האסלאמית העות'מאנית מצאה ביטוי ביוזמתו לפתוח מחדש לתפילה מוסלמית את הגלריה הפרטית של הסולטאנים במוזיאון איה סופיה ואת "חדר מעיל הנביא" בארמון טופקאפי באיסטנבול.

תחת המשטר הצבאי שקם אחרי ההפיכה הצבאית השלישית ב-1980, אזטונה היה בין מקימי המפלגה הפוליטית החוקית הראשונה, המפלגה של הדמוקרטיה הלאומית. בהמשך התפטר ממנה ועזב את החיים הפוליטיים.

ילמז אזטונה נפטר בגיל 82 באנקרה. בטקס האשכבה במסגד פטיהי באנקרה השתתף גם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן.

השאיר אישה, חטיג'ה, בן - אוגוזחאן, ובת, חאנזדה.

יצירותיו

ילמז אזטונה כתב מספר רב של ספרים, בהם עבודות מונומנטליות כגון "ההיסטוריה הגדולה של טורקיה" ב-12 כרכים (1964-1963), אחר כך ב-14 כרכים (1979-1977), שזכתה להערכות כעבודה מקצועית אשר התיימרה להתעלות מעל הגישה הלאומנית הרווחת[1].

עם ספריו שנועדו לקהל המשכיל נמנו ספרים שהפכו לקלאסיקה, ובהם "דפים מההיסטוריה הטורקית", "ההיסטוריה של חיי הסולטאנים העות'מאנים" (1960), "דיוקנאות מההיסטוריה הטורקית", שכללו גם דמויות מההיסטוריה בת זמננו כגון טורגוט אזאל, "תולדות טורקיה מהתחלתה ועד ימינו" (1963), ורבים אחרים. חלק מספריו דנו בהיסטוריה של המוזיקה הטורקית, חלקם בעלי אופי אנציקלופדי או כללי - האנציקלופדיה המוזיקלית הטורקית, אנציקלופדיה של המלחינים הטורקים, המוזיקה הטורקית, וחלק - מסות המוקדשות לדמויות חשובות מן התחום, ובהן מורו ורבו, סאדדין ארל, חג'י אריף ביי, דדה אפנדי, עבדול קאדר מראג'י, שבקי ביי ואחרים.

פרסים ואותות כבוד

ספריו

היסטוריה

*Ankara Muharebesi :Bayezid ile Timur'un Ölümü ve Fetret Devri

(קרב אנקרה ב-1402, מותם של טימור ובאיזיט והאינטרגנום) (1946)

  • Dünya Tarihi (תולדות העולם, 1963)
  • Türkiye Tarihi (היסטוריה של טורקיה) (1964-1967) ב 12 כרכים
  • Vilayetlerimizin Tarihi (היסטוריה של המחוזות שלנו, 1968 )
  • Osmanlı Padişahlarının Hayat Hikâyeleri (סיפור חיי הסולטאנים העות'מאנים, 1969)
  • Türk Tarihinden Yapraklar (דפים מההיסטוריה של הטורקים, 1969)
  • Resimlerle 93 Harbi (המלחמה הטורקית-רוסית מ-1877–1878 בתמונות, 1969)
  • Resimlerle Türkiye Tarihi (היסטוריה של טורקיה בתמונות, 1970)
  • Havacılık Tarihinde Türkler (טורקים בהיסטוריה של התעופה, עם י. קאנסו ושנסז, 1972)
  • Osmanlı Tarihi ve Medeniyeti (היסטוריה וציוויליזציה עות'מאנית, קורס לתלמידי תיכון, דרגה 3, 1976)
  • Osmanlı İmparatorluğu (האימפריה העות'מאנית,1976)
  • Büyük Türkiye Tarihi (היסטוריה גדולה של טורקיה,1977) ב-14 כרכים
  • Bir Darbenin Anatomisi (אנטומיה של הפיכה צבאית, 1984)
  • Osmanlı devleti tarihi (היסטוריה של המדינה העות'מאנית) ב-2 כרכים (1986)
  • Rumelini Kaybımız (איך אבדנו את רומליה, 1990)
  • Barbaros Hayrettin Paşa'nın Hatıraları (זכרונותיו של ברברוס חייראטין פאשה)
  • Kanuni Sultan Süleyman (סולימאן המפואר, 1987)
  • Türkler, Araplar, Yahudiler (טורקים, ערבים, יהודים)

מוזיקה טורקית

*Türk Musikisi Lugati (לקסיקון למוזיקה קלאסית טורקית, 1955-1949)
  • Türk Bestecileri Ansiklopedisi (אנציקלופדיה של המלחינים הטורקים, 1969)
  • Türk Musiki Klasikleri (הקלאסיקונים של המוזיקה הטורקית, 1972)
  • Türk Musikisi Tarihi ( היסטוריה של המוזיקה הקלאסית הטורקית - קורס 1977)
  • Sadeddin Arel, (סאדדין ארל, 1986)
  • Hacı Arif Bey (האג'י אריף ביי, 1986-1987)
  • Osmanoğulları ve Türk Musikisi (שושלת עות'מן והמוזיקה הטורקית,1987)

לקסיקונים, אנציקלופדיות וספרים אחרים

*Büyük Türk Sözlüğü (המילון הגדול של השפה הטורקית - יחד עם מוהארם ארגין, 1969)
  • Türkiye Ansiklopedisi (עורך ראשי, יחד עם פרופ' מטין טונג'ל, 1964)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Richard Hovannesian - The Armenian Genocide: history, politics, ethics, Palgrave MacMillan 1992
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31426825ילמז אזטונה