ילדי אינדיגו

ילדי אינדיגו (באנגלית: Indigo children) הוא מושג שטבעה ננסי אן טאפ (Nancy Ann Tappe) בשנת 1982 המתאר ילדים בעלי כוחות או תכונות מיוחדים, לכאורה, שהגישות הקונוונציונליות רואות בהם בעלי-לקויות. המונח עצמו נובע מהאמונה כי לילדים אלה ישנה "הילה" בצבע אינדיגו.

ההנחות לגבי טבעם המדויק של ילדים אלה הן שונות. יש הטוענים^{[דרוש מקור]} כי לילדים אלה יש יכולות על טבעיות (כגון היכולת לקרוא מחשבות) ויש הטוענים להבדלים קונבנציונליים יותר בינם לבין ילדים אחרים, כגון אמפתיה מוגברת ויצירתיות גבוהה.

אין ראיות התומכות בטענות אלה עד כה.

מקור המושג

המושג "ילדי אינדיגו" נטבע על ידי ננסי אן טאפ בספרה משנת 1982 להבין את חייך באמצעות צבע (Understanding Your Life Through Color). טאפ היא מדיום שטוענת כי ביכולתה לראות את ה"הילות" של בני אדם, וכי החלה להבחין כבר מאמצע שנות ה-60 בילדים הנולדים עם הילה בצבע אינדיגו. בשנת 1999 טאפ העריכה^{[דרוש מקור]} כי 40% מהאנשים בגילאים 14 עד 25 ו-70% מהילדים מגיל עשר ומטה, הם ילדי אינדיגו.

טאפ חילקה את הילדות הקטנות לארבע קבוצות עיקריות וטענה כי תפקידם של כל ילדי האינדיגו הוא לשנות את פני העולם כפי שהוא מוכר לנו היום. ארבעת הטיפוסים על פי טאפ הם:

• ההומניסט - הטיפוס ההיפראקטיבי שמתאים לעבודה עם אנשים רבים.
• השתלטן - שמתאים לעבודה עם פרויקטים ופחות עם אנשים.
• האמן - הטיפוס הרגיש והיצירתי.
• הבין-ממדי - הסוג הנדיר יותר, שאמור להביא לעולם דתות ופילוסופיות חדשות.

המושג פרץ לתודעת הקהל הרחב בשנת 1998 לאחר פרסום ספרם של בני הזוג לי קרול וג'אן טאובר: ילדי האינדיגו: הילדים החדשים הגיעו (The Indigo Children: The New Kids Have Arrived). קרול טען כי על המושג, "ילדי אינדיגו", הוא למד דרך "תקשור" עם ישות בשם קריון איתה הוא מתקשר עד היום.

מאפיינים ואמונות

על פי הספר ועל פי הגישה הנפוצה בקרב אנשי העידן החדש ילדים אלה הם רגישים מאוד ובעלי תפיסה ברורה של הגדרה עצמית ותחושה פנימית שהם צריכים לסייע ביצירת שינוי משמעותי בעולם. תכונות נוספות שלהם הם אמפתיה גבוהה ויכולת לזהות לעיתים קרובות מחשבות או תחושות של אנשים אחרים. הם נמשכים באופן טבעי למיסטיקה ולנושאים על טבעיים. על פי תפיסה זו, ילדים אלו מאובחנים לעיתים קרובות כילדים הלוקים בבעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות, דיסלקסיה או תסמונות הקשת האוטיסטית.

ביקורת

לדברי הפסיכולוג ראסל בארקלי, תנועת העידן החדש טרם הצליחה להציג עדויות מוכחות לקיומם של ילדי אינדיגו והתכונות שמיוחסות להם הן כה מעורפלות עד כי ניתן לשייך אותן לתיאור "רוב האנשים ברוב הפעמים". לדבריו הטענות בדבר תקפותו של המונח יכולות להיות משויכות לאפקט פורר - הנטייה של אנשים להאמין כי תיאור-כביכול מתאר אותם באופן אישי ומדויק, אפילו כשהתיאור מבוטא במונחים רחבים מאוד. בארקלי אף הביע חשש כי מצב בו ילד בעל הפרעה יסווג כ"ילד אינדיגו" יעכב אבחון וטיפול נאות בשלב מוקדם שעשוי יהיה לעזור לילד.

בנוסף קיימת ההשערה כי תופעת האינדיגו עלולה להיות התוצאה של צפייה בתוכניות טלוויזיה העוסקות בקסמים והמכילות מושגי עידן החדש. דוגמה להשערה זו ניתן למצוא במאמר בעיתון האלטרנטיבי "Dallas Observer", שדן בנושא ילדי האינדיגו. הכתבה ציטטה שיחה בין אדם שעבד עם ילדי אינדיגו, וילד שלכאורה הוא ילד אינדיגו:

”"האם אתה ילד אינדיגו?", הוא שאל. הילד הסתכל עליו והנהן בראשו. "אני אווטאר", הוא השיב. "אני יכול לזהות את ארבעת היסודות - אדמה, רוח, מים ואש. האווטאר הבא יגיע רק בעוד 100 שנים." נראה שהאיש נדהם.”

בהמשך יידעו קוראי העיתון את מערכת העיתון כי תגובתו של הילד ככל הנראה נלקחה מתוך עלילת הסדרה "אווטאר: כשף האוויר האחרון" - סידרה מצוירת פופולרית לילדים בערוץ ניקלודיאון ששודרה באותה התקופה בה נערך הריאיון. עורך העיתון הודה כי הם לא היו מודעים לאפשרות הזו עד שהקוראים הביאו אותה לתשומת לבם.

לדברי ניק קולנג'לו, פרופסור באוניברסיטת איווה המתמחה בחינוך של ילדים מחוננים, הספר הראשון שיצא אודות ילדי אינדיגו לא היה צריך כלל לצאת לאור. הוא טוען כי "...תנועת ילדי האינדיגו עניינה אינו בילדים ולא בצבע אינדיגו. מדובר במבוגרים המכנים ומציגים עצמם כמומחים והעושים כסף באמצעות ספרים, מצגות וסרטי וידאו."

ראו גם

• הילה (מיסטיקה)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ילדי אינדיגו29804070Q244655