יכולת ספיגת ידע
תיאורית יכולת ספיגת הידע עוסקת ביכולת של ארגונים לזהות את ערכו של ידע חדש, להעריך אותו ולהשתמש בו ליצירת יתרון תחרותי. התאוריה נוסחה בשנת 1990 על ידי החוקרים ווסלי כהן (Wesley M. Cohen) ודניאל לוינטל (Daniel A. Levinthal). כיום משמשת התאוריה בכלל רמות מעבר הידע בארגון - החל מרמת הפרט (בין העובדים בארגון), רמת הקבוצה (ועדים, מחלקות) ועד רמת הארגון או החברה.
יסודות התאוריה
התאוריה לספיגת הידע הוצגה ב-1990 על ידי החוקרים כהן ולוינטל [1][2] אשר חקרו את השאלה "מה ארגון צריך לעשות כדי ליצור לעצמו ערך מוסף בנוגע לחדשנות?". הנחת היסוד הייתה שידע קודם מגדיל את היכולת לרכוש, לקלוט ולהשתמש בידע חדש. במאמרם ציינו שחדשנות נוצרת ברובה כתוצאה מ"השאלות", כלומר ניתן לשפר תהליכים או מוצרים קיימים על סמך הידע הקודם.
על פי כהן ולוינטל, תהליך הלמידה הוא תהליך אינקרמנטלי (תוספתי) - במאמרם מוצגת דוגמה לקושי בהבנת מאמר כלשהו ללא ידע קודם בנוגע למושגי היסוד בתחום. בעקבות צורת למידה זו, משתפרת היכולת לבצע את המשימה הבאה. דוגמה נוספת - קל יותר לתלמיד בית ספר תיכון ללמוד חשבון דיפרנציאלי לאחר שלמד חשבון פשוט בבית ספר יסודי ואלגברה בחטיבת ביניים.
החוקרים מתארים הבדלים בין שני מושגים: יכולת למידה, המאפשרת את היכולת להטמיע ידע קיים; ויכולת פתרון בעיות, המייצגת את היכולת ליצירת ידע חדש.
החוקרים ביססו את מחקרם על מאגרי נתונים המפורסמים ברשת, המכילים נתוני יחידות מחקר ופיתוח בחברות שונות. הם בחרו להתמקד בתחום מחקר ופיתוח בחברות, מכיוון שבו נוצר ידע חדש, התורם ליכולת ספיגת הידע של הארגון. הם טענו כי רוב הידע במחקר ופיתוח הוא "חבוי" – קשה ללמוד אותו באמצעות מסמכים ונהלים בלבד, ונדרשת הדגמה של התהליך אותו רוצים ללמוד.
ליכולת העברת הידע מאפיינים שונים ברמות השונות:
- ברמת הפרט, הזיכרון הוא אסוציאטיבי, אירועים "מוקלטים" לזיכרון על ידי קישור לרעיונות קיימים.
- ברמת הארגון, לא מדובר בסכום פשוט של היכולות לספיגת הידע של כלל העובדים, אלא הדבר תלוי גם בטיב מעבר הידע בין תתי היחידות בארגון ומחוצה לו.
תהליך העברת הידע מתאפשר באמצעות "שומרי הסף" ("Gatekeepers"), שמתרגמים את הידע בין היחידות השונות לשפה ארגונית משותפת, ואותה מתרגמים לסביבה החיצונית.
בנוגע לאופן קבלת החלטות, גורסים החוקרים שתהליך קבלת החלטות מבוסס תמיד על האופן בו התקבלו בעבר החלטות בארגון (אף אם מדובר על החלטות בתחומי פעילות שונים בארגון).
התאוריה מציינת שלושה גורמים בארגון שמשפיעים על רמת האינטנסיביות של מחקר ופיתוח בחברה:
- ביקוש (Demend) - רמת מכירות וגמישות מחיר ביחס לדרישה
- אפשרויות (Appropriability) - יכולת החברה לנצל הזדמנויות רווחיות ולהימנע מבזבוז כספים
- טכנולוגיה (Technological) - כמה יעלה לחברה להשיג התקדמות טכנולוגית בתחום מסוים בתעשייה
מסקנתם של החוקרים הייתה שבכדי שחברה תשיג ותשתמש בידע (ללא קשר לפעילותה השוטפת) עליה לפתח את יכולת ספיגת הידע.
פיתוח התאוריה
החוקרים שייקר זאהרה (Shaker A. Zahra) וג'רארד ג'ורג' (Gerard George)[3] טענו במאמרם משנת 2002 שאין להתמקד בתאוריית ספיגת הידע רק ביחידות המחקר והפיתוח, אלא בארגון כולו. הם הגדירו את היכולת לספיגת הידע בארגון כ"סט של תהליכים ורוטינות שבאמצעותם החברה תוכל לרכוש, לקלוט, לעבד ולנצל את הידע לצורך יצירת יכולות דינמיות", החיוניות להצלחת החברה. בעזרת היכולות הדינמיות יוכל הארגון לעמוד בקצב השינויים בענף וכך ליצור לו יתרון תחרותי.
זהארה וג'ורג' מחלקים את יכולת ספיגת הידע לשניים - פוטנציאלי ומציאותי (מה שקרה בפועל). בנוסף הם יצרו ארבעה ממדים חדשים, ששילובם מגביר את היעילות וניתן למדידה:
- יכולת ספיגת ידע פוטנציאלית (Potential Absorptive Capacity):
- רכישה (Acquisition) - השקעה מוקדמת, ידע קודם, עוצמה שבאה לידי ביטוי במהירות ומגוון.
- הטמעה (Assimilation) - הטמעת התהליכים בארגון שתורמים להבנה.
- יכולת ספיגת ידע מציאותית (בפועל) (Realized Absorptive Capacity):
- שינוי (Transformation) - התאמה לצרכים
- ניצול (Exploitation) - שימוש ויישום
החוקרים הציגו מודל קלט-תהליך-פלט, מורחב ומפורט יותר. בין הקלט (ידע קודם וחיצוני) לבין התהליך ישנם תהליכי טריגר פעולה (מה מדרבן את הארגון לפעול). במודל הם מציינים גם גורמים מתערבים או משתנים. התהליך מורכב מיכולת ספיגת הידע הפוטנציאלית והמציאותית, וביניהם ישנם מנגנוני שיתוף ידע (קשר שלא תמיד קיים במלואו). בין התהליך לפלט משפיעה היכולת של הארגון לנכס לעצמו משאבים ומוצרים בצורה בלעדית. הפלט הוא היתרון התחרותי של הארגון, שיתבטא בחדשנות, ביצועים פיננסים וגמישות אסטרטגית.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Cohen and Levinthal (1990), "Absorptive capacity: A new perspective on learning and innovation", Administrative Science Quarterly, Volume 35, Issue 1 pg. 128-152.
- ^ Cohen and Levinthal (1989), "Innovation and learning: The two faces of R&D", The Economic Journal, Volume 99, September pg. 569-596.
- ^ Zahra and George (2002), "Absorptive Capacity: A Review, Reconceptualization, and Extension", Academy of Management Review, Volume 27, Issue 2, pg. 185-203
29876975יכולת ספיגת ידע