ייבוא מקביל
ייבוא מקביל הוא ייבוא למדינה של מוצרים שנקנו מהיצרן עבור מדינה אחרת.
במקרים רבים, נוהגים יצרנים של מוצרים ממותגים למנות יבואן רשמי במדינה מסוימת, שידאג לשיווק מוצריהם, תוך פרסום המוצר. בנוסף, יצרנים נוהגים לעיתים למכור את מוצריהם ברמות מחיר שונות במדינות שונות, בהתאם לכוח הקנייה של אזרחי המדינות השונות. כך, יכולים יבואנים למדינות "יקרות" (מדינות שבהן יוקר המחיה גבוה) לקנות מוצרים במדינות זולות, ולמכור אותם במדינה היקרה במחיר זול מזה הנמכר על ידי היבואן הרשמי, תוך ניצול המיתוג של המוצר שנעשה על ידי היבואן הרשמי.
במדינות שונות יש כללים שונים לגבי חוקיות ייבוא מקביל של מוצרים ממותגים. בחלק מהמדינות, בהן ישראל, נקבע שהיצרן ממצה את זכויותיו בסימן מסחר על המוצר, ברגע שהוא מוכר את המוצר בכל מקום בעולם. במדינות אלו, ייבוא מקביל של מוצרים ממותגים הוא חוקי. במדינות אחרות, נקבע שמיצוי הזכויות מתרחש רק כאשר המוצר נמכר שוב באותה מדינה, בעוד העברתו למדינה אחרת היא הפרה של סימן המסחר.[1]
בישראל ישנו נתח שוק רב המרוכז בידיהן של חברות ייבוא מרכזיות בפועלות במודל של ייבוא רשמי, ונתח השוק של הייבוא המקביל קטן יחסית. על פי בדיקת דה-מרקר, נתח השוק של מכירה למרכולים שתופסים הייבואנים המקבילים עומד על כ-5-2%.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גיל לייזר, יבוא מקביל בישראל, 19 ביוני 2006
הערות שוליים
- ^ ע"א 7629/12 אלעד מנחם סוויסה נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC, סעיף 19
- ^
עדי דברת-מזריץ, אם שופרסל ורמי לוי נכנעו ליבואנים — איזה סיכוי יש לצרכן?, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2021
