יחסי קזחסטן–קירגיזסטן
| יחסי קזחסטן–קירגיזסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| קזחסטן | קירגיזסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,724,900 | 199,951 |
| אוכלוסייה | |
| 20,676,877 | 7,222,566 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 261,421 | 13,988 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,643 | 1,937 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי קזחסטן–קירגיזסטן הם היחסים הבילטרליים שבין רפובליקת קזחסטן לבין הרפובליקה הקירגיזית. היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות שחולקות גבול משותף נחשבים לחזקים מאוד, וזאת הודות לקרבה התרבותית, הדתית והלשונית ביניהן.
היסטוריה
תחת שלטון ברית המועצות
קזחסטן וקירגיזסטן היו שתיהן רפובליקות תחת שלטון ברית המועצות. הן החלו את דרכן כאוטונומיות תחת רוסיה הסובייטית וב-1936 חולקו לשתי רפובליקות נפרדות, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית.
במהלך שנות שלטונו של סטלין, בין השנים 1930 ל-1944, הועברו לקזחסטן וקירגיזסטן מספר קבוצות אתניות כמו כורדים, קלמיקים, צ'צ'נים, אינגושים ובלקרים, שעה שקזחים הועברו למקומות אחרים.
בשנות ה-80, בדומה לתהליך שהתחולל בשאר ברית המועצות, רגש הלאומיות החל לגאות תחת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב, וביתר שאת במהלך הגלאסנוסט והפרסטרויקה.
במרץ 1991 קזחסטן וקירגיזסטן ערכו כחלק משאר ברית המועצות, משאל עם כללי בדבר הפיכת ברית המועצות לפדרציה רב-לאומית, דבר שזכה לרוב גדול.
זמן קצר אחרי ניסיון הפיכה שהתחולל ברוסיה באוגוסט 1991, קירגיזסטן (ב-31 באוגוסט) וקזחסטן (ב-16 בדצמבר) הכריזו על עצמאותן, זאת עד לפירוקה הסופי של ברית המועצות ב-26 בדצמבר אותה שנה. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1992.
כמדינות עצמאיות
ב-26 באפריל 2007, נשיאי שתי המדינות חתמו על הסכם ליצירת ועדה בינלאומית עליונה משותפת לשתיהן. קזחסטן משחקת תפקיד חשוב בצפון קירגיזסטן, ולמשך תקופה מסוימת בשנות ה-90, הסגירה של נמל התעופה הבין-לאומי מאנאס בבישקק, בירת קירגיזסטן, הפכה את בירת קזחסטן, אלמטי לשער הכניסה העיקרי לקירגיזסטן.
הבחירות בקירגיזסטן בשנת 2017
ב-2017, במהלך מערכת הבחירות לנשיאות קירגיזסטן האשים הנשיא אלמאזבק אטמבייב את קזחסטן בסיוע לאחד המועמדים מולו. הוא גם האשים את הפקידות הקזחית בכך שהיא מושחתת וכן שהיא בוזזת את הכנסות הגמלאים. ב-9 באוקטובר ביטל את השתתפותו בפסגת ראשי מדינות חבר העמים בעיר סוצ'י שברוסיה, אירוע שבמסגרתו היה פוגש את נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב. עקב ההאשמות, פקידי הגבול הקזחים עלו לכוננות גבוהה בגבול בין המדינות, האטו את מעבר המטיילים ושלחו מספר משאיות של חיילים לגבול. לפי הדיווחים, הכוחות היו אמורים להישאר שם עד אחרי הבחירות בקירגיזסטן. בתגובה, קירגיזסטן הכריזה גם היא על רמת כוננות גבוהה.
יחסים כלכליים
ההשקעה הישירה של קזחסטן בשכנתה צמחה במהירות מאז ראשית שנות ה-2000. כיום, הנוכחות הכלכלית שלה במדינה מורגשת בכל צפון קירגיזסטן, מבנקים ועסקים קטנים, דרך מכוניות בעלות לוחית רישוי קזחית ותיירים רבים. לרוב, הקירגיזים מקבלים בחיוב את שכניהם לאור הקרבה התרבותית. יש הטוענים שאיחוד בין המדינות יהיה טוב לכלכלה שלהן: "אני לא רואה שום בעיה באיחוד עם מדינה אחרת. בעתיד אנחנו נצטרך להתאחד עם מדינה זו או אחרת, בכל מקרה. איחוד עם קזחסטן יהיה מאיץ טוב להתפתחות הכלכלית שלנו", אמר מחוקק קירגיזי ב-2011[1][2].
בשנת 2007 הציע נשיא קזחסטן נזרבייב להקים קרן שתסייע לפיתוח הכלכלי של קירגיזסטן, והקמתה יצאה לדרך ב-2011. הקרן הוקמה בתקציב של 100 מיליון דולר, ומטרתה העיקרית היא להעניק סיוע פיננסי לכלכלת קירגיזסטן באמצעות סיוע לעסקים קטנים ובינוניים.
בשנת 2021 דווח כי מחזור הסחר בין שתי המדינות הגיע ל-680 מיליון דולר, צמיחה של 9% בתשעת החודשים הראשונים של השנה[3].
הערות שוליים
- ^ Meri Bekeshova, A Kyrgyz-Kazakh Step Towards Regional Union, IPS (ארכיון)
- ^ Central Asia: A Kyrgyz-Kazakh Step Towards Regional Union, Caucaz Europenews, 25 במאי 2007
- ^ Assel Satubaldina, Trade Between Kazakhstan and Kyrgyzstan Grows Nine Percent In 2021, The Astana Times, 9 בדצמבר 2021
35078045יחסי קזחסטן–קירגיזסטן