יוסף אבן וירגה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף אבן וירגהטורקית: Joseph ibn Verga) היה רב והיסטוריון טורקי שחי באדירנה בתחילת המאה ה-16.

ביוגרפיה

יוסף הוא בנו של שלמה אבן וירגה, מחבר הספר שבט יהודה. הוא נולד בספרד, ובגירוש ספרד בשנת 1942 היגר לליסבון שבפרטגול וחי שם כאנוס. בשנת 1506 (ה'רס"ו) היגר שוב לאיטליה, והתיישב באנדירה שם למד בישיבתו של רבי יוסף פאסי.

הוא היה בן דורם של תם בן יחיא ושל הרופא משה המון, והשתייך למכללת הרבנים של אדירנה.

הוא המשיך את חיבורו של אביו בספר שבט יהודה, והוסיף תיעודים של כמה מהאירועים בני זמנו, וכן מהתקופה שקדמה לו.

חיבורו

רבי יוסף חיבר ספר בשם "שארית יוסף"[1], המהווה מתודולוגיה של התלמוד, הכולל את הכללים שלא הובאו בספר הלכות עולם שחיבר רבי ישועה בן יוסף, ובספר הכריתות של שמשון מקינון. בהקדמתו הוא כותב כי חיבר את הספר על מנת שיישאר לו שם ושארית בארץ, מאחר שנשאר ערירי מילדים[2].

הספר נדפס לראשונה בשנת ה'שי"ד באדירנה[3].

עם זאת, וולף[4] מייחס את הספר הזה ליוסף בן וירגה אחר, שחי באבלונה.

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. ^ וירגא, יוסף בן שלמה, שארית יוסף, ‏מנטה שנג, באתר היברובוקס
  2. ^ כפי הנראה מת בנו בחייו.
  3. ^ ראו בהקדמה לספר בהוצאה זו וירגא, יוסף בן שלמה, שארית יוסף, באתר היברובוקס
  4. ^ ביבל. עברית. א', מס' 880.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35673561יוסף אבן וירגה