יוסטוס ואן אחמונט

יוסטוס ואן אֶחמונטׁ (בהולנדית: Justus van Egmont; בצרפתית: Juste d'Egmont ‏ 22 בספטמבר 1601 ליידן - 8 בינואר 1674 אנטוורפן) היה צייר פלמי. הוא הצטיין במיוחד בדיוקנאות, ציורים של סצנות היסטוריות ובסדרות דגמים לגובלנים.

חייו

באנטוורפן

יוסטוס ואן אחמונט נולד בליידן בהולנד בשנת 1601. אחרי שהתייתם מאביו, בשנת 1615 עבר הנער יחד עם אמו לאנטוורפן, בשטח בשליטה הבסבורגית, בימינו בבלגיה. הוא למד ציור אצל קספאר "השני" ואן דן הוּקה ובשנת 1618 יצא למסע לימודים באיטליה. בשובו למולדת ב-1620 התקבל לסטודיו של פטר פאול רובנס. הוא צייר עבור רובנס תמונה על הסעודה האחרונה שהוזמנה על ידי הקתדרלה במכלן והשתתף ביצירת מחזור התמונות על חיי מרי דה מדיסיס בארמון לוקסמבורג. בשנת 1628 הוסמך ואן אחמונט כאמן חבר בגילדת לוקאס באנטוורפן.

בצרפת 1628–1648

אחרי נסיעתו של רובנס לספרד, בחר ואן אחמונט להמשיך בקריירה שלו בצרפת. הוא היה שותף ביצירת ציורים דקורטיביים בסטודיו של סימון בוואֶה (1649-1590) בפריז ויצר כמה דגמי גובלנים עבור הסדנאות שפתחו בפובור סן מרסל הפלמים מארק קומאנס ופראנס ואן דר פּלאנקן. הוא נכנס בהמשך לשרותם של הנסיכים מבית קונדה, אחר כך אצל הנסיכים מבית אורליאן וקישט בשביל האחרונים את טירת באלרואה. לאחר מכן הפך ואן אחמונט לצייר החצר של לואי השלושה עשר, ואחר כך של בנו, לואי הארבעה עשר. הוא התמחה בעיקר בדיוקנאות של ראשי הממלכה ושל האצולה הבכירה.

לואי השלושה עשר, מלך צרפת - ציור מאת יוסטוס ואן אחמונט

בשנת 1648 הוא השתתף בהקמת האקדמיה המלכותית לציור ופיסול של פריז, לפי הדגם של האקדמיה סן לוקה ברומא. באן אחמונט נמנה עם תריסר האמנים המייסדים, לצידם של אמנים מקומיים כמו פיליפ דה שמפאן, סבסטיאן בורדון ושארל לה ברון, ושל בני מולדתו כמו פטר ואן מול ניקולא דה פלאטמונטאן (דה פלאטנברג) מאנטוורפן וגרהרד ואן אופסטאל מבריסל. הוא העניק לאקדמיה הזאת כמתנה את יצירתו - הדיוקן של הדוכס גסטון מאורליאן

שנותיו האחרונות

בשנת 1649 חזר ככל הנראה לארצות השפלה תחת שלטון ספרד וחי זמן מה בבריסל, בה יצר מספר רב מאוד של תבניות לבתי המלאכה לגובלנים בעיר. ב-1653 פעל כבר שוב באנטוורפן ואן אחמונט היה לאדם אמיד ואסף בביתו המפואר באנטוורפן אוסף גדול של ציורים, ביניהם מאת רובנס, ואן דייק, הולביין, יאן בוקהורסט, פיטר ואן מול ופראנס פורבוס השני, 2000.

לקריאה נוספת

Balis, A. 1993: ‘Fatto da un mio discepolo. Rubens’s studio practices reviewed’, in: Vol. tent. cat. Tokio (National Museum of Western Art, Tokio, pp. 100, 113.

Balis, A. 2007-2008: ‘Rubens en zijn atelier: een probleemstelling’, in: Rubens. Een genie aan het werk (tentoonstellingscatalogus), Brussel, pp. 32-33, 37, 46.

Hairs, M.-L. 1977: Dans le sillage de Rubens: les peintres d’histoire anversois au XVIIe siècle, Liège, pp. 44-45.

Vlieghe, H. 1993-1994: ‘Rubens’s atelier and history painting in Flanders. A review of the evidence’, in: The age of Rubens (tentoonstellingscatalogus), Boston/Toledo, p. 7.

קישורים חיצוניים

• יוסטוס ואן אחמונט, הערך ב-Allgemeine Deutsche Biographie, באתר ויקיטקסט בגרמנית
• ערך ב אנציקלופדיית לארוס לציור, 1989

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוסטוס ואן אחמונט32236283Q1034140