יום חופשי ממכוניות

יום חופשי ממכוניות, המכונה גם יום ללא מכוניות, הוא אירוע שנועד להוריד באופן משמעותי את מספר המכוניות הנוסעות ברחובות העיר או באזור מסוים או בשכונה למשך כל היום או חלק ממנו, כדי לתת לאנשים שחיים ועובדים שם הזדמנות לבחון כיצד יכולה עירם להיראות ולתפקד כשנעות בה פחות מכוניות. אירוע זה נערך מדי שנה ב-22 בספטמבר, והוא מאורגן במקומות שונים באופנים שונים. בעוד שפרויקטים בעלי מאפיינים דומים התרחשו מדי פעם לפעם על בסיס אד הוק החל מ"משבר הנפט" של 1973, רק באוקטובר 1994 השמיע אריק בריטון קריאה ממוסדת לפרויקט כזה בנאום מפתח בכינוס בינלאומי בטולדו, ספרד בנושא ערים נגישות.

בשנת 1995 הוקמה התאגדות לא רשמית לתמיכה בקיום "ימים חופשיים ממכוניות" ברחבי העולם, ובתוך שנתיים מהנאום של בריטון, צוינו ימים חופשיים ממכוניות ברייקיאוויק (איסלנד), בבאת' (אנגליה) ובלה רושל (צרפת). התוכנית הלאומית הראשונה "בעיר ללא מכוניתי" החלה בצרפת בשנת 1998 והתפשטה כיוזמה המתקיימת באופן נרחב באירופה על ידי הנציבות האירופית בשנת 2000. באותה שנה, הנציבות הרחיבה את התוכנית לשבוע תעבורה אירופאי, שבו יום חופשי ממכוניות הוא חלק ממכלול תעבורתי שלם. כמו כן, בשנת 2000 הושקה תוכנית ל"יום חופשי ממכוניות" בינלאומי.

בעוד שהושג שינוי משמעותי במונחים של כיסוי תקשורתי, התברר כי קשה לארגן אירועים כאלה באופן שישיג הצלחה משמעותית (דבר הדורש אולי ארגון מחדש של סידורי התחבורה בעיר) וגם לאחר עשור של אירועים כאלה לא ברור עד כמה גישה כזו מועילה לקידום תחבורה בת קיימא. תנאי להצלחה של יוזמה כזו הוא תמיכה ציבורית רחבה ומחויבות לשינוי. על פי הערכות של תומכים ביוזמה בשנת 2005 התקיימו למעלה מ-1000 "ימים ללא מכוניות" ברחבי העולם, כאשר התוצאות היו שונות למדי במקומות שונים.