יוטא בקנטאור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ι בקנטאור
Centaurus constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של ι בקנטאור בקבוצת קנטאור
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קנטאור
שמות נוספים גליזה 508.1,‏ HD 115892
סוג כוכב הסדרה הראשית לבן
בהירות נראית 2.73[1]
סיווג ספקטרלי A2 V[2]
עלייה ישרה 13ʰ 20ᵐ 35.82ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏44.24″ ‏42′ ‏36°‏- מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.45
מרחק 58.7 שנות אור
18 פארסק[2]
רדיוס 1.7[3] רדיוסי שמש
מסה 2.5[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 22 מהשמש
טמפרטורה 8,600[4] K
מהירות סיבוב 90[5] ק"מ/שנייה
גיל 350[2] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 0.1[1] קילומטר בשנייה
תנועה עצמית 287[1] מילי-שניות קשת בשנה

ι בקנטאור (נקרא גם גליזה 508.1) הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים קנטאור במרחק של קרוב ל-60 שנות אור ממערכת השמש עם בהירות מדרגה 2.73. הכוכב נמצא בחלק הצפוני של קבוצת קנטאור, מה שמאפשר לצפות בו מדרום אירופה והמזרח התיכון, אך אף על פי כן הוא לא קיבל שם משלו. במרחק זוויתי של כ-6.4 מעלות מדרום לכוכב, בערך על הקו המחבר אותו עם הכוכב ε בקנטאור נמצאת גלקסיית הרדיו קנטאור A‏ (NGC 5128), כך שניתן להיעזר בו על מנת לאתרה.

מאפיינים

ι בקנטאור הוא כוכב הסדרה הראשית לבן עם סיווג ספקטרלי A2 V, מסתו כפעמיים וחצי מסת השמש ורדיוסו כ-1.7 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו היא כ-8,600 קלווין והוא מאיר בעוצמה של למעלה מפי 20 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ומעט יותר מכך בצרוף הקרינה בתחום העל-סגול. מדידות בתחום התת-אדום מראות שאת הכוכב מקיפה דיסקה של חומר קר במרחק של כ-6 יחידות אסטרונומיות והועלתה השערה שבתוכה נוצרים כוכבי לכת, אך לא נמצאו ראיות לקיומו של כוכב לכת כזה.[6] המתכתיות של ι בקנטאור נמוכה יחסית לזו של השמש ושכיחות היסודות הכימיים הכבדים מהליום בו היא כשליש מזו של השמש.[4]

לכוכב תנועה עצמית גדולה יחסית של כרבע שניית קשת בשנה ולעומת זאת מהירותו הרדיאלית היא כמעט 0, כך שלמעשה הוא נע במהירות של כ-30 קילומטר בשנייה בכיוון ניצב לקו הראייה אליו. בשל קרבתו הכוכב נכלל בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD:ι Centauri
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 S. P. Quanz, M. A. Kenworthy, M. R. Meyer, J. H. V. Girard & M. Kasper: Searching for Gas Giant Planets on Solar System Scales: VLT NACO/APP Observations of the Debris Disk Host Stars HD172555 and HD115892, The Astrophysical Journal Letters, Vol. 736, Iss. 2, article id. L32, p. 2 (2011)
  3. ^ L. E. Pasinetti Fracassini, L. Pastori, S. Covino & A. Pozzi: Catalogue of Apparent Diameters and Absolute Radii of Stars, Astronomy & Astrophysics, vol. 367, p. 521 (2001)
  4. ^ 4.0 4.1 C. Saffe, M. Gómez, O. Pintado & E. González: Spectroscopic metallicities of Vega-like stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 490, Iss. 1, p. 297 (2008)
  5. ^ C. G. Díaz, J. F. González, H. Levato & M. Grosso: Accurate stellar rotational velocities using the Fourier transform of the cross correlation maximum, Astronomy & Astrophysics, Vol. 531, id. A143, p. 8 (2011)
  6. ^ S. P. Quanz, M. A. Kenworthy, M. R. Meyer, J. H. V. Girard & M. Kasper: Searching for Gas Giant Planets on Solar System Scales: VLT NACO/APP Observations of the Debris Disk Host Stars HD172555 and HD115892, The Astrophysical Journal Letters, Vol. 736, Iss. 2, article id. L32, p. 1 (2011)
  7. ^ W. GLiese: Catalogue of Nearby Stars, Veröffentlichungen des Astronomischen Rechen-Instituts Heidelberg, Nr. 22, p. 58 (1969)