יוז מסוקים
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | הווארד יוז |
| תקופת הפעילות | 1947–1984 (כ־37 שנים) |
| בעלות | בואינג |
| ענפי תעשייה | ייצור כלי טיס |
| מוצרים עיקריים | מסוקים |
יוז מסוקים (Hughes Helicopters) הייתה אחת החברות האמריקאיות העיקריות ליצור מסוקים צבאיים ואזרחיים בין השנים 1950 ל-1980.
החברה החלה את דרכה בשנת 1947 כמחלקה בחברת "יוז איירקראפט" (Hughes Aircraft). לאחר מכן, בשנת 1955, הייתה לחלק מ"חברת כלי יוז" (Hughes Tool Company)[1]. בשנת 1972, הפכה ל"חטיבת מסוקי יוז" של "תאגיד סומה" (Summa Corporation) ושמה שונה מאוחר יותר, בשנת 1981, ל"יוז מסוקים בעʺמ". עם זאת, לאורך כל ההיסטוריה שלה, הייתה החברה ידועה באופן לא רשמי כ"יוז מסוקים". היא נמכרה ל"מקדונל דאגלס" בשנת 1984 והפכה לחברת־בת תחת השם "מקדונל דאגלס מערכות מסוק" (McDonnell Douglas Helicopter Systems). חברת האם "מקדונל דאגלס" עצמה, נקנתה בשנת 1997 על ידי יריבתה בואינג ומוזגה לתוכה.
היסטוריה
בשנת 1947, ניתב הווארד יוז מחדש את מאמציה של "יוז כלי טיס", ממטוסים למסוקים. המאמץ הראשון הרציני בכיוון זה, החל בשנת 1948, כאשר יצרנית המסוקים "קלט אאוטוג'ירו" (Kellett Autogiro Corporation) מכרה ליוז את הדגם האחרון והעדכני שלה לייצור, את ה- "XH-17 Sky-Crane" ("עגורן-שמיים"). המסוק טס לראשונה באוקטובר 1952, אך היווה כישלון מסחרי. בשנת 1955, פיצל הווארד יוז את "יחידת ייצור המסוקים" מ"יוז כלי טיס" והגדיר אותה מחדש כחלק מ"חברת כלי יוז", בשם "חברת כלי יוז - חטיבת כלי טיס" (Hughes Tool Co. Aircraft Division), תוך התמקדות בייצור מסוקים קלים.
יוז דגם 269 היה עיצוב המסוק הראשון שהיה מוצלח. הוא נבנה בשנת 1956, ולאחר כניסתו לייצור סדרתי בשנת 1957, שימש את חברת יוז לתפיסת חלק גדול מהשוק המסחרי[2]. הדגם הפך בסופו של דבר לחלק ממלאי הצבא האמריקאי, כמסוק אימון עיקרי (דגם "TH-55 Osage"). בחודש מאי 1965, זכתה החברה בחוזה לייצור מסוק תצפית חדש עבור צבא ארצות הברית וייצרה את ה- "OH-6 Cayuse" (יוז דגם 369)[3]. ה- OH-6 פוּתח מאוחר יותר לדגם האזרחי יוז-500, שגרסאות ממנו מיוצרות עד עצם היום הזה.
בשנת 1972, מכרה יוז את "חטיבת הכלי" של "חברת כלי יוז", וגיבשה מחדש את אחזקותיה הנותרות תחת השם "תאגיד סומה", שכלל את רכושו ועסקיו של הווארד יוז. "חטיבת כלי הטיס" הפכה ל"חטיבת הליקופטר יוז - תאגיד סומה"[4]. באותה השנה, פרסם הצבא האמריקאי, בקשה לקבלת הצעות עבור "מסוק תקיפה מתקדם". מתוך רשימה התחלתית של 5 יצרנים, נבחרו לבסוף 2 מועמדים סופיים: חברת בל, ו"חטיבת טוּלקוֹ כלי טיס של יוז כלי טיס" (Hughes Aircraft's Toolco Aircraft Division), שהפכה מאוחר יותר ל"יוז מסוקים". בשנת 1975, הועדף ונבחר הדגם YAH-64A/77 של חב' יוז, על פני הדגם YAH-63 של חברת בל. טיסתו הראשונה של האבטיפוס, התרחשה בשנת 1977.
בשנת 1981, אורגנה "חטיבת הליקופטר יוז - תאגיד סומה" והוגדרה מחדש כ"יוז מסוקים בעʺמ". עד לדצמבר אותה השנה, נבנו 6 אבות־טיפוס של המסוק AH-64A, והצבא האמריקאי העניק לחברה חוזה רכישה בגינו[5]. עד לשנת 2005, הגיע ייצור דגם זה, ליותר מ-1100 יחידות. בשנת 1983, ירד דגם הייצור הראשון (AH-64) מפס הייצור במתקן החדש של החברה שבמסה (אריזונה). באותה שנה, זכתה החברה לציון לשבח מההתאחדות הלאומית לאווירונאוטיקה (National Aeronautic Association) והוענק לה גביע קולייר (Collier Trophy) היוקרתי. החברה גם העניקה רישיון ייצור לחברה "שווייצר כלי טיס" (Schweizer Aircraft) לייצר את דגם 300C.
בחודש ינואר 1984, נמכרה "יוז מסוקים בעʺמ", ל"מקדונל דאגלס" על ידי "תאגיד סומה", בשל מאמצי התאגיד לפשט ולייעל את התמקדותו ועניינו בפיתוח נדל"ן. "מקדונל דאגלס" שילמה 470 מיליון דולר $ עבור החברה והפכה אותה לחברת־בת. שמה של "יוז מסוקים" הוחלף ל"מקדונל דאגלס מערכות מסוק" מאוחר יותר, באוגוסט 1984[6]. על אף שהקשר הישיר עם "יוז" נקטע, המשיכו וממשיכים עיצובי המסוקים שנוצרו על ידי "יוז מסוקים", להיות מיוצרים על ידי "בואינג מערכות כלי טיס סובבי־כנף" (Boeing Rotorcraft Systems), "מ.ד. מסוקים" (MD Helicopters), ו"שווייצר כלי טיס".
רשימת מוצרים
מסוקים אזרחיים
מסוקים צבאיים
- יוז TH-55 Osage אוסאג'
- יוז OH-6 Cayuse קאיוס
- יוז MH-6 Little Bird ליטל בירד
- יוז 500 Defender דיפנדר
- יוז AH-64 Apache אפאצ'י
ראו גם
קישורים חיצוניים
- CentennialofFlight.gov - "יוז כלי טיס" באתר
- "MD Helicopters" אתר רשמי של
הערות שוליים
- ^ Rumerman, Judy. "The Hughes Companies". U.S. Centennial of Flight Commission.
- ^ "Hughes Model 269A (TH55) Osage". www.sprucegoose.org.
- ^ "The Boeing Logbook: 1964 – 1970". Boeing.
- ^ "The Hughes Tool Co. ... Looking at Rotors". Post-War Developments: 1946–1956. Boeing.
- ^ "The Boeing Logbook: 1977 – 1982". Boeing.
- ^ Richardson, Doug and Lindsay Peacock. Combat Aircraft AH-64, pp. 14–15. London: Salamander Books, 1992. מסת"ב 0-86101-675-0.
22518920יוז מסוקים