יוז'ף קרשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. יוז'ף קרשי מסנטו, (בהונגרית: Szántói Kőrösy József, עד 1869 יוז'ף היידושקה - József Hajduska, פשט, 20 באפריל 1844 – בודפשט, 23 ביוני 1906) היה סטטיסטיקאי הונגרי-יהודי, חבר מן המניין באקדמיה ההונגרית למדעים. הוא היה אחד הסטטיסטיקאים ההונגרים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-19, והחידושים התאורטיים והמתודולוגיים שלו ונוהלי החישוב של המדד שהציג העניקו לו מוניטין בינלאומי. כסטטיסטיקאי מעשי הוא עסק בדמוגרפיה, ובנושאים הכלכליים והחברתיים של בודפשט, ועשה רבות לשיפור המצב הבריאותי-הציבורי של בירת הונגריה. משנת 1870 ועד מותו היה המנהל הראשון של מה שהפך לימים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הונגריה.

בשנת 1869 שינה את שם משפחתו ליוז'ף קרשי. בשנת 1897, לאחר שקיבל את תואר האצולה הוא נקרא בשם עם הקדומת האריסטוקרטית מִ"סאנטו". בנו קורנל קרשי (1879–1948) שהיה רופא, פיזיולוג, ואביו של המהנדס הכימי פרנציס קרשי (1906–1997) שעלה לשיראל בשנת 1956 במהלך המרד ההונגרי והלך לעולמו בבאר שבע.

קורות חיים

לוח זיכרון ברחוב שנושא את שמו ברובע 11 בבודפשט

קרשי היה נצר למשפחת סוחרים יהודית ענייה במחוז בֶּקֵש (מחוז בדרום מזרח הונגריה במישור ההונגרי הגדול. בשלב מוקדם איבד את אחד מהוריו וכ"חצי יתום" הגיע לדודו מצד אמו, להנריק פולק, שהיה רופא בפשט. לאחר סיום לימודיו בתיכון נרשם לאוניברסיטת פשט, לימים אוניברסיטת אטווש לוראנד. בשל קשיים כלכליים הפסיק במהרה את לימודיו ומצא עבודה ב"חברת הביטוח הכללית ההונגרית הראשונה". עם זאת, בזמנו הפנוי המשיך להאזין להרצאות בסטטיסטיקה ובכלכלה של שאנדור קונק ושל דיולה קאוץ באוניברסיטת בודפשט. משנת 1867 הוא ערך את הטור הכלכלי של העיתון פשטי נפלו ומשנת 1870 את המדור הכלכלי של כתב העת "רפורמה". לאחר מסע לימודים במכונים סטטיסטיים בצרפת, בגרמניה ובאוסטריה, מונה למנהל הראשון של "המשרד לסטטיסטיקה של בודפשט", שהוקם באותו עת בשנת 1870 והפך לימים ל"לישכה המרכזית ההונגרית לסטטיסטיקה". הוא ניהל את הלישכה עד מותו. משנת 1883 ועד מותו לימד דמוגרפיה באוניברסיטת בודפשט. בשנת 1896, כהוקרה על הישגיו האקדמיים, הוענק לו תואר אצולה על ידי פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה.

פעילותו

יחד עם אלק פנייש וקארוי קלטי הוא היה אחד הסטטיסטיקאים ההונגריים החשובים של המאה ה-19, והישגיו המעשיים והתאורטיים הניכרים זכו להכרה ולהוקרה הן בהונגריה והן מחוצה לה. ההוכחה למוניטין הבינלאומי שלו עד עצם היום הזה, היא שהאנציקלופדיה הדמוגרפית, שפורסמה בניו יורק בשנת 2003 ( Encyclopedia of population) מכילה ערך ביוגרפי הונגרי יחיד והוא על יוז'ף קרשי. הסיבה לכך היא שקרשי הציג את הניתוחים שלו בהונגריה גם בהקשר בינלאומי, לעומת מקביליו הלאומיים שעסקו גם הם בטבלאות סטטיסטיות, והן שהוא בדרך כלל פרסם את מאמריו גם מחוץ להונגריה באנגלית, בגרמנית או בצרפתית.

במהלך הקריירה המדעית שלו התעניין בעיקר בניתוח סטטיסטי מתמטי של המצב הדמוגרפי, החברתי והכלכלי של האוכלוסייה בבירת הונגריה. הוא למד בהרחבה את נתוני התמותה, הלידה ותמותת התינוקות בבודפשט, את ההכנסות, רמת החיים, תנאי הדיור, שירותי הבריאות, החינוך ומצב ההשכלה של האוכלוסייה. ניתוחיו ומסקנותיו הושפעו מההשקפה כי הבנה מעמיקה של תהליכי תנועות האוכלוסייה וריבוי האוכלוסייה חיוניות לעיצוב מודע של רווחת הציבור, לקביעת המדיניות החברתית הממלכתית, ולא רק מאפשרות אלא גם מנחות את המאבק באתגרי התקופה. את הנתונים על אוכלוסייה, מסחר, בריאות הציבור, פשיעה וכו', הוא פרסם מנותחים במשך עשרות שנים כסדרות נתונים שבועיות.

יש כמה חידושים בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית שלו. הוא היה הראשון בעולם שערך ניתוחים סטטיסטיים מטרופוליניים השוואתיים, והשווה בין מדדי בודפשט לאלה של ערים גדולות אחרות בעולם. היעדר הסטנדרטים הסטטיסטיים הבינלאומיים גרם לו לעיתים קרובות לקשיים בלתי ניתנים לפתרון בעבודתו. כחבר במספר לשכות סטטיסטיות אירופאיות ואמריקאיות, הוא תרם באופן פעיל לפיתוח תקן בינלאומי למפקדי אוכלוסין ולסקרים. הוא הקדים את תקופתו כשהציע לבצע מפקד אוכלוסין עולמי, אך התוכנית לא יצאה לפועל כמעט במשך מאה שנה. הוא הציג מספר שיטות חישוביות לניתוח דמוגרפי וערך את טבלאות הילודה והתמותה הראשונות.

הוא היה סופר פורה ביותר, רק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבדה פרסמה מאה ושבעים מעבודותיו, אך חלק גדול מעבודותיו פורסמו על ידי מוציאים לאור הונגרים וזרים. בנוסף לכתבי העת "פשטי נפלו" וה"רפורמה" פורסם על ידו בקביעות שנתון סטטיסטי.

הוקרה

בשנת 1879 הוא היה חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים, בשנת 1903 הוא נבחר כחבר מן המניין, ומשנת 1886 עד 1892 היה דובר הוועדה לכלכלה לאומית. משנת 1867 לקח חלק בעבודתה של "המועצה הסטטיסטית הלאומית", היה חבר ב"מועצת האיגוד התרבותי של צפון סרביה", יו"ר "האגודה הכלכלית ההונגרית", חבר "האגודה הרפואית המלכותית בבודפשט", ומשנת 1897 חבר כבוד של "האגודה הגאוגרפית ההונגרית".

גופים מדעיים בינלאומיים רבים צירפו אותו כחבר בארגוניהם כמו:

  • המכון הסטטיסטי הבינלאומי (International Statistical Institute),
  • החברה הסטטיסטית של פריז (Société de statistique de Paris),
  • האגודה המלכותית הבריטית לסטטיסטיקה (Royal Statistical Society) ,
  • האיגוד הכלכלי הבריטי (British Economic Association),
  • האגודה הסטטיסטית של מנצ'סטר (Manchester Statistical Society),
  • הוועדה המרכזית לסטטיסטיקה של בריסל (Commission centrale de statistique),
  • האגודה הסטטיסטית השווייצרית (Société suisse de statistique),
  • האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה (American Statistical Association),
  • הוועדה הסטטיסטית של רוסיה ניז'ני נובגורוד
  • חברת Société de Médecine Publique et d'hygiène professionnelle de Paris,
  • אגודת ההיגיינה האיטלקית (Società italiana di igiene),
  • האגודה הרוסית לבריאות הציבור (Русское общество охранения народного здравия)
  • וחברת היגיינה המחוזית קוויבק בקנדה (Société d’hygiène de la province de Quebec)
  • בשנת 1901 הוא נבחר כחבר הכתב של החברה המלכותית של לונדון.

כהוקרה על עבודתו הוענקו לו התארים והאותות הבאים:

כתביו העיקריים

  • Jövedelmi adótanulmányok az 1870. évről. Pest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1870, 124 p.
  • Pest szab. kir. város az 1870. évben: A népszámlálás és népleírás eredménye. Pest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1871, 342 p.
  • Az 1870-dik és 1871-diki pesti építkezések. Pest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1872, 36 p.
  • Pestváros lakosságának népesedési mozgalma. Pest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1873, 68 p.
  • Adalékok az árak történetéhez. Pest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1873, 68 p.
  • Pestváros pénzügye. Pest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1873, 90 p.
  • Az 1872. évi pesti építkezések. Budapest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1873, 42 p.
  • Plan einer Mortalitäts-Statistik für Grossstädte. 1873.
  • Az emberi élet-tartam és a halandóság kiszámításáról. Budapest, Magyar Tudományos Akadémia, 1874, 52 p.
  • A pestvárosi elemi népiskolák állapotáról az 1871–72. és 1872–73. tanévekben. Budapest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1875, 182 p.
  • Az 1873. és 1874. évi budapesti építkezések. Budapest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1875, 51 p.
  • Az 1873. és 1875. évi budapesti építkezések. Budapest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1876, 51 p.
  • Statistique internationale des grandes villes I.: Mouvement de la population. Budapest, Ráth, 1876, 284 p. Online
  • Pestváros halandósága 1872 és 1873-ban és annak okai. Budapest, Fővárosi Statistikai Hivatal, 1876, 168 p.
  • Budapest főváros halandósága 1874- és 1875-ben. Budapest, 1877.
  • Budapesti adótanulmányok. Budapest, 1877.
  • A fővárosi halandóság kérdéséhez. Budapest, 1879.
  • Budapest nemzetiségi állapota és magyarosodás az 1881-ik népszámlálás eredménye szerint. Budapest, Magyar Tudományos Akadémia, 1882, 46 p.
  • Budapest főváros 1881. évben: A népleírás és népszámlálás eredményei. Budapest, Ráth, 1881, 175 p.
  • Adalékok Hontmegye nemzetiségi monographiájához. Budapest, Ráth, 1883, 47 p.
  • Az 1881-ik évi fővárosi népszámlálás előkészítése, keresztülvitele és feldolgozása. Budapest, Ráth, 1883, 96 p.
  • Place de la démographie. 1884.
  • On the unification of the census record. 1885.
  • Über den Einfluss der Wohlhabenheit und der Wohnverhältnisse auf Sterblichkeit und Todesursachen. Stuttgart, Enke, 1885, 63 p.
  • Armuth und Todesursachen. Wien, 1886.
  • Demologiai tanulmányok. Budapest, 1889.
  • Kritik der Vaccinations-Statistik und neue Beiträge zur Frage des Impfschutzes. Berlin, Puttkammer & Mühlbrecht, 1889, 240 p.
  • Über den Zusammenhang zwischen Armuth und infectiösen Krankheiten. Leipzig, 1894.
  • Mass und Gesetze der ehelichen Fruchtbarkeit. Wien, 1894.
  • Hontmegye nemzetiségi állapota. Budapest, 1893.
  • A budapesti túlzsúfolt lakások. Budapest, 1893.
  • An estimate of the degree of legitimate natality. London, 1895.
  • A himlőoltás véderejéről. Budapest, 1897.
  • Die seculäre Weltzählung. Berlin, 1897.
  • Die Natalitäts- und Mortalitäts-Verhältnisse ungarischer Städte in den Jahren 1878–1895. Budapest–Berlin, Grill, 1897, 116 p.
  • Hitfelekezet, vagyonosság és foglalkozás befolyása a halálokokra. Budapest, 1898.
  • A felvidék eltótosodása. Budapest, 1898.
  • Az 1896. évi november hó 15-én tartott népösszeirás eredményei. Budapest, 1898. Online
  • Budapest székesfőváros közoktatásügyi statisztikája. Budapest, 1900.
  • A részvénytársulati statisztika kritikája és reformja. Budapest, Pesti ny., 1900, 45 p.
  • Die finanziellen Ergebnisse der Actiengesellschaften. Berlin, Puttkammer & Mühlbrecht, 1900, 45 p.

מקורות

מידע נוסף

  • נאום בהלוויתו Thirring Gusztáv l. t. beszéde Kőrösy József rt. temetésén a Kerepesi-út melletti sírkertben 1906. június 25. in: Akadémiai Értesítő XVII. 1906. 497–498
  • לזכרו של יוז'ף קרשי Thirring Gusztáv: Kőrösy József emlékezete. in: Földrajzi Közlemények 1908
  • נאום לזכרו Laky Dezső: Emlékbeszéd
  • השפעתו של קרשי על התפתחות הסטטיסטיקה Saile Tivadar Antal: Kőrösy József hatása a statisztika fejlődésére. Budapest, Magyar Tudományos Akadémia, 1927
  • Cseh-Szombathy László: A budapesti szegényügy és statisztikája Kőrösy József szemléletében a XX. század elején. in: Statisztikai Szemle 1969.
  • Saád József: Kőrösy József. in: Magyar Szemle IV. 1995. 3. sz. 287–303.
  • Kőrösy József (1844–1906) műveinek válogatott bibliográfiája. Szerk. Szalay Márta. Budapest, Központi Statisztikai Hivatal, 2006, 77 p.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוז'ף קרשי בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יוז%27ף_קרשי&oldid=1896813"