יוהנס רויכלין
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
| לידה | 29 בינואר 1455 |
|---|---|
| פטירה | 30 ביוני 1522 (בגיל 67) |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה |
| תרומות עיקריות | |
| חקר העברית, רשם בתווים שירים מבתי הכנסת בגרמניה | |
יוהנס רויכלין (29 בינואר 1455 פפורצהיים - 30 ביוני 1522 שטוטגרט, נודע גם בתור יוהאן רויכלין ובכינויו היווני קפניון), היה פילוסוף והומניסט גרמני, מראשי ההבראיזם, החקר הנוצרי של העברית והיהדות.
רויכלין, ממנהיגי ההומניסטים הגרמניים, הנהיג במערב אירופה את לימודי היוונית העתיקה ובעיקר את לימודי העברית, ויחד עם מרטין לותר, ופיליפ מלנכתון היה ממקדמיה של הרפורמציה, אף שבשנת 1520 הכריז שהוא מתנגד לה.
נעורים ולימודים
רויכלין נולד בפפורצהיים, בצפון היער השחור (כיום במדינת המחוז באדן-וירטמברג) כבנו של מנהלן במנזר. בגיל 15 נרשם לאוניברסיטת פרייבורג, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר של המנזר הדומיניקני בפפורצהיים. בפרייבורג למד דקדוק, פילוסופיה ורטוריקה.
בשנת 1477, לאחר שהוענק לו תואר מגיסטר ארטיום, התחיל בפעילותו האקדמית.
בעיר אורליאן אשר בחבל הלואר בצרפת למד את השפה היוונית על בוריה, התחיל בלימודי משפטים והוענקה לו "ליצנציאט" - תעודת הוראה במוסדות ההשכלה של הכנסייה הקתולית. בשנת 1481 מונה ליועץ ומרצה בחצרו של אברהרד הראשון דוכס וירטמברג, בשטוטגרט.
בחודשים פברואר עד אפריל 1482 ליווה את הדוכס בנסיעתו לרומא. שם נשא ונתן עם האפיפיור סיקסטוס הרביעי על הקמתה של אוניברסיטת טיבינגן, שאותה הקים הדוכס כבר בשנת 1477.
בשנת 1484 זכה לתואר "דוקטור למשפט הקיסרי". בשנים 1496–1499 היה יועצו של הדוכס של באדן. בשנת 1499 שב לווירטמברג, ומונה לשופט בטיבינגן, משרה שבה החזיק עד 1513. רויכלין נאלץ לעזוב את דוכסות וירטמברג פעמים רבות בגלל מלחמות שפרצו, ותחת זאת בחר ללמד בשנים 1519–1521 יוונית עתיקה ועברית באוניברסיטה של העיר אינגולשטאט. לאוניברסיטת טיבינגן שב רק שנה לפני מותו.
בשנת 1513 הוא הועמד למשפט של אינקוויזיציה במיינץ. בהמשך המשפט הועבר לרומא. במאבק משפטי זה הוא נעזר ביעקב פרובנציאלי שהיה מקורב לאפיפיור. המשפט הסתיים בשנת 1516 בניצחון של יוהנס רויכלין.
לימודי העברית
במסעו השני לרומא בשנת 1490 הכיר רויכלין בפירנצה את פיקו דלה מירנדולה, אשר חשף בפניו את עולם הקבלה, ועורר את עניינו בשפה העברית. רק בשנת 1492 עלה בידו של רויכלין למצוא מורה לשפה, יעקב בן יחיאל לואנס, רופאו האישי של פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". מאותה העת הפך לתלמיד חרוץ של השפה העברית, ובמהלך שהותו השלישית ברומא בשנים 1497–1499 בשליחות הדוכס מבאדן, למד עברית מפי רבי עובדיה ספורנו, פרשן המקרא החשוב. לימודי העברית הביאוהו להתעניין בתלמוד ובקבלה.
רויכלין היה מומחה ליוונית ולעברית, שאותה רכש בסיועו של רבי עובדיה ספורנו. מחקריו הדקדוקיים והפילולוגיים היוו בסיס למלומדים אחרים. בין השאר, הוא רשם בתווים שירים מבתי הכנסת בגרמניה (מתוך אמונה שמוצאה של מוזיקת בתי-הכנסת בשירת הלוויים בבית המקדש), וכתביו הם המקור היחיד שבידינו כיום למוזיקה יהודית מאותה תקופה.
בשנת 1509 התפרסם כשנאבק עם המומר יוהנס פפרקורן שניסה להביא להשמדת ספרי התלמוד. עמדתו הביאה להאשמתו במינות, אך הוא זוכה. ויכוחיו עם מתנגדיו הדומיניקנים הועלו על ידיו בספר, שבו הציג את עמדתם בלעג אירוני חריף.
בעקבות היכרותו עם פיקו דלה מירנדולה נמשך לקבלה וניסה למצוא בה מוטיבים נוצריים.
על אף שמצא עניין רב בתלמוד, קשה לתאר את יחסו אליו ואל היהדות כאהדה חד משמעית. אחד מנימוקיו להגנה על התלמוד היה: ”מועיל וטוב בשבילנו שהתלמוד יתקיים ויישאר. ככל שהתלמוד חסר הגיון, הוא מאפשר לנו הנוצרים לגנותו יותר”.
כבר ב-1505 כתב חיבור שלפיו צרותיהם של היהודים נובעות מכפירתם באותו האיש. אף על פי כן, הוא תמך במתן שוויון זכויות אזרחי ליהודים.
ביהדות
בפירוש תפארת ישראל על מסכת אבות[1] מזכיר בין "אנשים מאומות העולם שהיטיבו ביותר עם כל באי עולם" את "החסיד רייכלין שהערה למוות נפשו להציל שריפת הש"סין שנצטווה מהקיסר מקסימיליאן בשנת רס"ב ע"י המומר פפעפפערקארן שחיק טמיא עם הכומרים קשר של רשעים שלו, ורייכלין הנ"ל השליך נפשו מנגד, ובטענותיו הכריע לב הקיסר ליקח ציוויו הנ"ל לחזרה, ועל ידי זה רדפוהו רובו וימררו אויביו הכומרים ודחקוהו עד שמת בדוחקו ובשבירת לבו". וכותב "וכי סלקא דעתך שכל המעשים הגדולים האלו לא ישולמו לעולם הבא לאחר הפרגוד ח"ו והרי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה".
לקריאה נוספת
- יוסף דן, תורת הקבלה של יוהנס רויכלין ומשמעותה ההיסטורית, בתוך: אביעזר רביצקי (עורך), "מרומי לירושלים", ספר זיכרון ליוסף ברוך סרמוניטה, ירושלים, תשנ"ח 1998, עמ' 455–485.
קישורים חיצוניים
25305266יוהנס רויכלין
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד בועז אות א