יוהאן וולפגנג דובריינר

יוהאן וולפגנג דובריינר
Johann Wolfgang Döbereiner
לידה	13 בדצמבר 1780
פטירה	24 במרץ 1849 (בגיל 68)
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	פרוסיה, דוכסות סקסה-ויימאר-איינזך, כעת שייכים לגרמניה, שטרסבורג
תרומות עיקריות
	השלישיות של דובריינר שתרמו לטבלה המחזורית, בידוד פורפורל, אחד הראשונים להשתמש בפלטינה כזרז, אחד המצתים הראשונים הידוע בשם מנורת דובריינר

יוֹהַאן ווֹלפְגַנג דוֹבֵּרֶיינֶר (בגרמנית: Johann Wolfgang Döbereiner; ‏13 בדצמבר 1780 - 24 במרץ 1849) היה כימאי גרמני המפורסם בגילוי מחזוריות מספר יסודות כימיים.

חייו

נולד בעיר הוף שבדוכסות ביירייט לאב שעבד כעגלון. הוא לא למד באופן מסודר, היה עוזרו של רוקח במינכברג - תפקיד שאיפשר לו לקרוא ולבקר בהרצאות מדעיות. בהמשך על מנת לקבל רישיון לניהול בית מרקחת מ-1800–1803 הוא למד מדעי טבע בשטרסבורג אז בצרפת. בחזרתו הוא לא הצליח לפתוח עסק אך בעקבות הכרת מקצוענים בפרסומיו על שיפור תהליכי קבלת תרכובות שונות ב-1810 בעזרת גתה הוא הוזמן לעבוד כפרופסור באוניברסיטת יינה.

פועלו

ב-1821 הוא הצליח לבודד חומצה אצטית על ידי חמצון כוהל בנוכחות פלטינה וב-1823 דיווח על התלקחות של מימן בנוכחות פלטינה ספוגית בעקבותיה המציא את אחד המצתים הראשונים הידוע בעקבותיו כמנורת דובריינר. שתי העבודות הללו יחד עם עבודותיו של האמפרי דייווי התחילו ענף כימיית קאטליזות. במחקרו שהתחיל ב-1829 גילה מחזוריות ועקביות בתכונותיהם של קבוצות יסודות. כך הוא מצא שהמשקל האטומי של ליתיום ואשלגן קרוב מאוד לזה של נתרן וכך גם לעוד יסודות כאשר צפיפותם של אותם היסודות גם כן מסתדרת באופן זהה. השלישיות הללו נקראו בהמשך "טריאדות (שלישיות) דובריינר".

בנוסף עשה ניסויים על מנת לבודד אֵקַאבּוֹרוֹן אותו החשיב כריפוי למחלת הכלבת. הצליח לבודד פורפורל, היה אחד הראשונים להשתמש בפלטינה כזרז לתגובות כימיות, עסק בתהליכי צביעת בדים, חקר תהליכי תסיסה.

הסופר גתה, שהיה חברו, גם ביקר בהרצאותיו כל שבוע והשתמש בתאוריות אפיניות כבסיס לנובלה "Die Wahlverwandtschaften" ("אפיניות הבחירה") מ-1809. נפטר ביינה שהשתייכה אז לדוכסות סקסה-ויימאר-איינזך.