יודופוביה
יודופוביה הוא שם אחר לאנטישמיות, שהוצע על ידי יהודה לייב פינסקר.
בחיבורו "אוטואמנציפציה!" (1882) ניסה י"ל פינסקר להסביר את האנטישמיות כפוביה מפני יהודים, שבהּ לוקים עמי העולם. לשיטתו, פוביה ציבורית זו נגרמת משום שהעם היהודי הוא עם רפאים, "מת חי" המהלך בין העמים. שיבת העם היהודי לארצו וכינונו כעם ככל העמים אמורה לדעתו זו לפתור את בעיית האנטישמיות.
פינסקר, הציג את האמנציפציה (שוויון זכויות) ליהודים ככישלון וכדבר בלתי אפשרי. פינסקר, שהיה גם רופא מתבולל, האמין רוב ימי בגרותו שרוסיה תעשה בהדרגה מונרכיה חוקתית, עם קידמה חברתית ושוויון לכל, אך פרעות הסופות בנגב שינו את גישתו. הוא זועזע בעיקר מהשתתפותם של יסודות "תרבותיים" בפרעות - סמינריוניסטים, סטודנטים ואפילו אינטלקטואלים שמאלניים מתנועת "נארודניה ווליה" – ומן התפקיד שמילאו העיתונים בהסתת האספסוף. שנאת היהודים, הסיק פינסקר, איננה רציונלית, והיא נובעת ממחלת נפש שבהּ חולה החברה הלא-יהודית. את המחלה כינה פינסקר בשם יודופוביה: פחד מיהודים. פחד זה, לדברי פינסקר, הוא מקור השנאה החולנית של הלא-יהודים ליהודים בכל הדורות.
להלן ציטוט דבריו של פינסקר מתוך החיבור "אוטו-אמנציפציה":
היודופוביה היא פסיכוזה. כפסיכוזה היא תורשתית, וכמחלה מורשת זה אלפיים שנה אין לה תרופה. פחד הרוחין, בתור אבי היודופוביה, הוא שהוליד אותה שנאה מופשטת, כמעט אמרתי אפלטונית, שבגללה נהוג לעשות את כלל האומה היהודית אחראי לעבירות הממשיות או המדומות של פרטים מתוך חבריה, ולהלעיז עליה למכביר, להכותה על פניה בחרפה. אוהב ואויב בקשו מאז להסביר או להצדיק אותה שנאת יהודים, בחפאם על היהודים מכל מיני אשמות, לאמור הם צלבו את ישו, הם שותים דם נוצרים, מרעילים בארות, מלווים בריבית, מנצלים את האיכר וכו'. אשמות אלה ואלף כאלה כלפי עם שלם נמצאו תלויות על בלימה - וכי רופפות הן... ... אשר על כן, האשמות שהם נטענים עליהן, ברגיל כוללניות הן, על-הרוב קלוטות מן האוויר...
— "אוטואמנציפציה!", י.ל. פינסקר, עמ. 42
קישורים חיצוניים
- תקציר הספר "הידופוביה" מאת ד"ר גוסטבו פרדניק
- בקורת על הספר "יודופוביה" מאת פטר שפר, מאת ד"ר אסף מלאך
