יגאל גלבוע
 | |
| לידה | 1 בדצמבר 1927 |
|---|---|
| פטירה | 19 בינואר 2013 (בגיל 85) |
| לימודי רפואה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תואר | פרופסור מן המניין |
יגאל (ז'אנו) גלבוע (1 בדצמבר 1927 – 19 בינואר 2013) היה רופא מומחה בענף הרפואה הפנימית ובאנדוקרינולוגיה, מנהל המחלקה הפנימית בבית החולים אסף הרופא ופרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
נולד בבוקרשט בשם ז'אן כהן כבן יחיד למשפחה יהודית חילונית, לא ציונית, לאם טינה למשפחת ליבוביץ' ולאב, יוסף (יונל) שניהל מחלקת מכשירי כתיבה בבית הכולבו הגדול "סורה" במרכז בוקרשט.
למד בבית הספר "אמינסקו" בבוקרשט, אולם לאחר עלייתו לשלטון של הדיקטטור יון אנטונסקו, ב-1940, נאסר על יהודים ללמוד בבתי הספר הכלליים, וכהן עבר לבית הספר "קולטורה" שם סיים את לימודיו. בהמשך, בשנת 1946, התקבל ללימודי רפואה בבית הספר לרפואה ורוקחות קרול דה וילה (אנ') ולמד שם עד אמצע שנת הלימודים השלישית.
בשנת 1949 החליט להפסיק את לימודיו ולעלות לישראל. בעזרת חברו פויו צ'ובאנו, שהיה פעיל במפלגה הקומוניסטית, התאפשר לו לצאת את רומניה בחשאי, וב-11 בינואר 1949 עלה על אנייה מנמל קונסטנצה לישראל.
בספר שפורסם על ידי חברו, פרופסור ניקי חיימוביץ', לרגל מפגש איחוד לאחר 56 שנה התבטא כהן על עלייתו לישראל:
- ”הייתי אומר שחשתי צורך להיות שייך, רציתי להיות אזרח רומני טוב אבל לא ניתנה לי האפשרות. לא קבלו אותי. לא הייתי רצוי... הייתי קרוב לחבר נוצרי מבריק למדי, פסנתרן, ידע אנגלית – בחור תרבותי. שמעתי גם ממנו את אותם הדברים שהאיש הממוצע ברחוב היה אומר- כשהגלגל יסתובב, יהיה לכם רע כי אתם הבאתם את הקומוניזם וכו'. כששמעתי את הדברים האלה אמרתי לעצמי: אני חייב לעזוב את המקום הזה”.[1]
עם הגיעו לישראל, נשלח לשרת בצה"ל כחובש, ולאחר שנה, כאשר נפתח בית הספר הראשון לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, התקבל ישירות לשנה השלישית, השלים את לימודיו והוסמך כדוקטור לרפואה בשנת 1954. במהלך לימודי הרפואה, בשנת 1952, עברת את שמו ליגאל גלבוע.
עם סיום הלימודים חזר לצה"ל על מנת להשלים את שירותו, ולאחר מכן שירת שנה אחת בקיבוץ גזר. לאחר סיום השירות הצבאי התקבל לעבודה בבית החולים בילינסון, במחלקתו של פרופ' אנדרה דה-פריס, חתן פרס ישראל לרפואה והדיקן הראשון של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
בין השנים 1962–1964 נסע עם משפחתו לארצות הברית על מנת להתמחות בבית החולים Lemuel Shattuck בבוסטון, שם התמחה באנדוקרינולוגיה אצל פרופסור ביר מאוניברסיטת טאפטס. עם שובו לישראל המשיך לעבוד בבית החולים בילינסון, ובשנת 1965 הוסמך על ידי משרד הבריאות כרופא מומחה בענף הרפואה הפנימית ואנדוקרינולוגיה.
בשנת 1969 מונה למנהל המחלקה הפנימית בבית החולים אסף הרופא והיה למנהל המחלקה הצעיר בישראל. גלבוע ייסד בבית החולים את המכון האנדוקרינולוגי ובהמשך הקים בו גם את החטיבה הפנימית, והביא בשנת 1970 לסינופה לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
פעילות אקדמית
בשנת 1968 מונה גלבוע כמרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. ב-1978 קיבל מינוי של פרופסור חבר קליני וב-1986 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין קליני. בנוסף, היה חבר ועדת הוראה של הפקולטה.
שימש כחבר הוועד הפועל של המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל וכיושב ראש הוועדה הארצית לבחינת מומחים ברפואה פנימית, והכנת הבחינה בכתב במקצועות הפנימיים ובתת המקצועות. על תרומתו כמרצה במכון להשתלמות רפואית קיבל תואר מרצה כבוד מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל.
היה פעיל במיוחד במחקר האנדוקרינולוגיה, ופרסם 84 מאמרים ומחקרים שונים בתחום זה.[1] קבוצת המחקר שהוביל פרסמה עבודות שהתמקדו בעיקר בנושאים:
- השפעת הגלוקגון על פרמטרים הורמנליים שונים בשימושו כמבחן לשלמות צירים היפופיזו-היקפיים.
- היבטים שונים של פתולוגית בלוטת התריס, הכוללות הפרעות תפקוד התריס בגיל מבוגר (עבודות על אוכלוסיות שלמות).
- הקשר בין מחלות אוטואימוניות של התריס וצניחת השסתום המיטרלי – Valve Prolapse Mitral.
- היבטים שונים של פתולוגיית בלוטת התריס.
בשנת 1990 מונה לראש החוג לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ושמש בתפקיד זה עד לפרישתו לגמלאות. לאחר פרישתו, בשנת 1992, שימש כיועץ בקופת חולים מכבי, ובהמשך מונה להיות מנהל המרכז לבדיקות תקופתיות שבשירות הרפואה הפרטי בסמוך לבית החולים אסף הרופא.
מבחר ממאמריו
- ת. רוזנברג, א. גוליק, י. גלבוע, א. הרציאנו ו ר. לגשטיין השירות האנדוקרינולוגי מחלקה פנימית ב בי"ח אסף הרופא צריפין ובית הספר לרפואה סאקלר של אוניברסיטת תל אביב, תבחין הגלוקגון התוך שרירי לבדיקת המלאי של הורמון הגדילה בילדים נמוכי קומה, הרפואה, צח, ד: 15.2.1980.
- ד. קציר, י. גלבוע, ר. יוגב ו ט. רוזנברג, השירות האנדוקרינולוגי מחלקה פנימית ב בי"ח אסף הרופא צריפין ובית הספר לרפואה סאקלר של אוניברסיטת תל אביב, יתר תריסיות בגיל המבוגר – סקירה של 100 חולים מעל גיל של 50 שנה, הרפואה, קא, ז-ח, אוקטובר 1980: 153-150.
- Y. Gilboa Department of Medicine B and the Endocrine unit, Assaf Harofeh Hospital, Tel Aviv University Medical school, Influence of Intravenous Administration of Calcium Gluconate on the 11 Hydroxycorticostreroid Secretion by the Adrenal Cortex, The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism Vol. 31 Nr. 3 September 1970: 336-338.
- Alexander Brauman, Moshe Algum, Ygal Gilboa, Yoram Ramot, Ahuva Golik, Dov Stryjer, Mitral Valve prolapse in Hyperthyroidism of two different origins, British Heart Journal (British medical Association), 53, 1985: 374-377.
חיים אישיים
היה נשוי לקלריס גלבוע, ואב לשלושה. נפטר בגיל 85.
קישורים חיצוניים
אתר לזכרו של פרופסור יגאל גלבוע בעברית ובאנגלית
הערות שוליים
30243479יגאל גלבוע