יאמה (אליל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאמה
אלילים מקבילים רומולוס ורמוס, יימיר, יימה

יאמהסנסקריט: यम) הוא אליל במיתולוגיה ההינדואית.

פולחן

יאמה אחרי לדהרמה. משמעות שמו היא "תאום". הוא בנו של האליל וויבאסבאט. יאמה חולק מוצא משותף עם דמויות נוספות ממיתולוגיות הודו-אירופיות, כגון יימיר ורמוס מהצמד רומולוס ורמוס. יאמה היה האליל הראשון בהינדואיזם שוויתר על המוות כדי להעמיד צאצאים. על פי ה"ריג ודה", קובץ של מזמורים הינדואיסטים עתיקים, כדי להגיע למשכנו של יאמה אחרי מותו יש לחצות נהר רחב בשם ואיטארנה.[1]

ראו גם

  • יימה - במיתולוגיה האיראנית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאמה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ M. L. West, Indo-European Poetry and Myth, Oxford University Press, 2007, pp. 77, 357, 377, 389
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36730514יאמה (אל)