גדוד קשר 533
 | |
| סמל גדוד הקשר 533 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | גדוד קשר |
| בסיס האם | בית הספר להגנה אווירית |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־56 שנים) |
| פיקוד | |
| יחידת אם | מערך ההגנה האווירית |
גדוד קשר 533 (שמו הקודם: יחידת קשר 533) או יחידת הקש"ב (קשר ומחשוב) היא יחידת הקשר הטקטית הניידת של חיל האוויר שיעודה לספק יכולות תקשורת והעברת נתונים בין גופים שונים הפועלים בחיל-האוויר. היחידה מוצבת בבסיס ביסל"א.
היסטוריה
היחידה הוקמה בשנת 1969 כחלק מלקחי מלחמת ששת-הימים. בעשור הראשון להקמתה הייתה י"ק 533 יחידה קטנה. מאז מלחמת יום הכיפורים ועד היום, פועלת היחידה בכל המתארים: היא נמצאת בשטח במשימות שב"ה (שלוחת ביצוע הנחתות) של מטוסי ה"קרנף", שש"ה (שלוחת שדה הליקופטרים), פריסות הנ"מ לסוגיהן, נותנת שירותים בשטח ליחידות הל"א (לוחמה אלקטרונית), הכטב"ם (כלי-טיס בלתי מאויש) וכו'. היחידה פועלת במגוון עצום של מקומות ותרחישים ומחברת אל מטה השליטה את כל מי שעוזב את בסיסי חיל-האוויר ולפעמים גם בתוך הבסיסים עצמם. בנוסף להקניית אמצעי-קשר ניידים לדרגים הנפרסים בחיל, אמונה היחידה גם על הרחבת כיסוי הקשר של חיל-האוויר במשימותיו השונות.
לצורך התקנת, הפעלת ותחזוקת מערכות קשר בשטח, באתרי פעילות חיל האוויר שאינם קבועים, מפעילה היחידה תאי קשר (תק"שים) או ממסרים מוטסים, על מטוסי צופית או ראם.
חלק מהחיילים שמגיעים ליחידה עוברים הכשרה לתפקיד "מפעיל קשר מוטס" (המוגדר כצוות עזר-אווירי) לצורך ביצוע ותפעול ממסרים מוטסים כלומר: הרחבת טווח קליטה באמצעות מקמ"ש (משדר-מקלט) מוטס.
בתאריך 4 בפברואר 2009, עברה היחידה להיות תחת פיקודו של "מערך ההגנה האווירית" ("מערך הנ"מ" לשעבר). בעקבות מעבר הפיקוד, שונה שמה ל"גדוד הקשר 533". עד תחילת ינואר 2010, ישבה היחידה בבח"א 27, עת בה נסגר הבסיס סופית, בסמוך לכך עברה היחידה ל"בית הספר להגנה אווירית" (ביסנ"מ לשעבר)[1].
דגל היחידה
ליחידה קיים, כמו בשאר יחידות החיל דגל ייצוגי המבוסס על דגלה הרשמי של זרוע האוויר-כאשר באמצעו מותקן סמל היחידה-כתחליף לסמל החיל. הדגל מוצג במספר מועדים: במסדר הענקת דרגות, ביום חיל-האוויר, ובמסדר החלפת פיקוד.
סמל היחידה
סמל היחידה מורכב מהפריטים הבאים:
שני ברקים-מייצגים את תחום הקשר
סמל חיל האוויר-במרכז
זוג כנפיים-כמייצגות את הרחבת גבולות הקשר (נייח, נייד, ומוטס)
מבנה היחידה
הגדוד פועל בצוותים קטנים, עד שבעה חיילים בצוות, החוברים בכל פעם ליחידה אחרת, מחיל-האוויר או מזרוע אחרת בהתאם למשימה, והם האחראים על הקמת קשר ותחזוקתו השוטפת. אופי פעילות היחידה גורם לכך שיש צורך במפקדים רבים ואכן, אופי הפיקוד בגדוד שונה מאד מהפיקוד ביחידות אחרות בחיל-האוויר. על כל מספר קטן של חיילים היוצאים לבצע משימה, מפקד ומנהל חייל או חיילת שעברו הכשרת מפקד. המפקד אחראי על ביצוע המשימה בשטח, ללא קצינים ובלי מסגרת אליה הם שייכים בשטח.
ביחידה כ-330 חיילים בשירות סדיר ומספר רב של אנשי מילואים. בשונה מכל שאר היחידות המבצעיות בחיל-האוויר, בנויה היחידה במתכונת גדוד. בראש היחידה עומד מפקד בדרגת סא"ל וסגן בדרגת רס"ן[2].
ביחידה קיימים שלושה גפים לוגיסטיים - טכני, מנהלה ומבצעים; שלושה גפי הפעלה - גף חנית (בעבר רד"ט - רדיו-טלפון), גף רומח (בעבר רומ"ם - רדיו ומערכות משולבות) ובית-ספר להכשרת החיילים. צרכני גף חנית הם לרוב סוללות הנ"מ, יחידות הל"א, תעשיות ביטחוניות וטייסות הכטב"ם, ואילו צרכני גף רומח הם בעיקר היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ)[2]. עם כניסת כיפת ברזל לפעילות מבצעית בשנת 2011 התווסף גף הפעלה נוסף, גף מגן - האמון על כל ענייני הקשר בכיפת ברזל.
קישורים חיצוניים
- תהיו בקשר, באתר חיל האוויר הישראלי
- שומרים על קשר, באתר חיל האוויר הישראלי
- תשמרו על קשר, בטאון חיל האוויר 172, דצמבר 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
הערות שוליים
- ^ קליה בן עמרם, גדוד י"ק מחליף פיקוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 05.02.2009
- ^ 2.0 2.1 ערן בלכר, תהיו בקשר, באתר חיל האוויר הישראלי, אוקטובר 2005
גדוד קשר 53325135282