באלגברה אלמנטרית, טרִינוֹם הוא פולינום המורכב משלושה איברים או מונומים[1].
ביטויים טרינומיים
עם המשתנים ![{\displaystyle x,y,z}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/bbeca34b28f569a407ef74a955d041df9f360268)
עם המשתנים ![{\displaystyle t,s,y}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/ebf0641a4ef3298dbf44024a660bb97a6be6b793)
עם המשתנים ![{\displaystyle t,s}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/38a01ccb6fb590c7debcbe9de8e199c1dcc26f78)
עם המשתנים
,
מספרים שלמים אי שליליים ו-
קבועים ממשיים.
כש-
הוא משתנה
הם קבועים שלמים אי שליליים ו-
קבועים ממשיים.
משוואה טרינומית
משוואה טרינומית היא משוואה פולינומית הכוללת שלושה איברים. דוגמה לכך היא המשוואה
שנחקרה על ידי יוהאן היינריך למברט במאה ה-[2]18.
מקרה פרטי: טרינום ריבועי
בבתי הספר בישראל פירוק טרינום ריבועי נלמד החל מכיתה ט' כתחליף לנוסחת השורשים לפתרון משוואה ריבועית[3]. טרינום מסוג זה מיוצג באופן הבא:
.
במקרים אלו נחפש שני מספרים
המקיימים את השיוויונות
.
שכן אז ניתן לפרק כך:
.
(השיוויון
גורר את השיוויון
ולכן ניתן להוציא את הגורם המשותף
).
לדוגמה, הפולינום
הוא דוגמה לטרינום שמקדם החזקה הגבוהה ביותר הוא 1. מנוסחת השורשים נקבל שהשורשים של הפולינום הם
. לפי הפירוק הטרינומי:
נחפש שני מספרים
שמקיימים את השיוויונות
. המספרים
מקיימים את השיוויונות הללו, ולכן נוכל לפרק כך:
.
ונקבל מהפירוק שהשורשים של הפולינום הם
.
דוגמה נוספת, הפולינום
הוא דוגמה לטרינום שמקדם החזקה הגבוהה ביותר שונה מ-1. מנוסחת השורשים נקבל שהשורשים של הפולינום הם
. לפי הפירוק הטרינומי:
נחפש שני מספרים
שמקיימים את השיוויונות
, המספרים
מקיימים את השיוויונות הללו, ולכן נוכל לפרק כך:
.
ונקבל מהפירוק שהשורשים של הפולינום הם
.
אותה תוצאה יכולה להינתן על ידי חוק רופיני, אך עם תהליך מורכב וארוך יותר.
קישורים חיצוניים
- טרינום, באתר MathWorld (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] טרינום28245211