טרוקרה

טרוקרה (באירית: Trócaire פירושו חמלה) הוא ארגון צדקה רשמי של הכנסייה הקתולית באירלנד הפועל ברחבי העולם.

הארגון הוקם ב-1973 והציב לעצמו שתי מטרות:

• בחוץ לארץ, לעזור ככל שידרש למדינות נזקקות מבין המדינות המתפתחות.
• באירלנד, לעורר מודעות בציבור למה שמתרחש במדינות אלו, ולחנך את הציבור שזוהי חובתינו לעזור למדינות אלו. חובה זו היא לא צדקה אלא עשיית צדק.

אתוס

טרוקרה משתתף ב-127 תוכניות ב-28 מדינות ברחבי אפריקה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון.

מטרות הארגון:

תמיכה בשוויון בין המינים, להגיב למצבי חירום ולאסונות, טיפול במשבר האיידס, לעזור לאנשים להתמודד עם שינויי האקלים, להילחם בחוסר צדק ולהגן על זכויות אדם.

התפתחות הארגון

טרוקרה הוא ארגון ותיק וידוע באירלנד, בעבר הפופולריות שלו הייתה רבה וקופסאות ההתרמה שלו נמנות עם זיכרונות הילדות של האירים, אך כיום עם ירידת קרנה של הכנסייה באירלנד, הפופולריות שלו נפגעה. טרוקרה במשך שנים רבות ועד היום מחלק קופסאות התרמה קטנות, לבתים פרטיים, לעסקים ולבתי ספר, בקופסאות אלו אנשים משלשלים כסף מפעם לפעם, ובסוף השנה מעבירים את כל הכסף שנתרם לטרוקרה.

כיום מפעיל טרוקרה תוכניות לימוד בבתי ספר, ואנשיו מוזמנים להרצאות ולהעברת שיעורים בנושא זכויות אדם, טיפול ברעב ובעוני, לפי דרישת בית הספר.

ברעידת האדמה באוקיינוס ההודי (2004) אסף הארגון 27 מיליון יורו תוך שבוע, דרך איסוף בכנסיות, ברחובות ומתורמים פרטיים (נושא ההתרמה והצדקה באירלנד הוא פופולרי, וכן מתקיימים שבועי ההתרמה, ופעילויות התרמה מבית הספר).

מחלוקת בנושא ישראל

טרוקרה מואשם לעיתים תכופות על ידי אנשי פרלמנט איריים, אנשי תקשורת איריים, הארגון NGO monitor ושגרירות ישראל באירלנד באנטי-ישראליות כפי שבה לידי ביטוי במטרות הארגון, בתכנים שמופיעים באתר האינטרנט של הארגון וכן בחומר הלימודי שמועבר בבית הספר. טרוקרה מצידו טוען הוא לא פרו-פלסטיני ולא פרו-ישראלי אלא שהוא עובד ביחד עם ארגונים פלסטינים וישראלים כגון: בצלם, שוברים שתיקה, רבנים למען זכויות אדם.

טרוקרה טוען ש"בשטחים הפלסטיניים הכבושים" תפקידו הוא לא רק תרומת כסף אלא העלאת המודעות על חוסר הצדק והפרת זכויות אדם על ידי הישראלים.

טרוקרה תומך, לדבריו בנשים, גברים וילדים בזמנים קשים כמו המצור והמלחמה בעזה, ובניית החומה מסביב לבית לחם. במהלך המלחמה בעזה בשנת 2009 טרוקרה סיפק למשפחות בעזה שמיכות, מזון וציוד רפואי. טרוקרה טוען שהוא מאתגר ללא פשרות את מדיניות ישראל של הריסת בתים, פינוי משפחות, החרמת אדמות ובניית התנחלויות בשטחי הרשות הפלסטינית.

האחראי בטרוקרה לענייני הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא גרי וולש (Garry Walsh), יושב הראש לשעבר של ארגון הסולידריות האירי-פלסטיני.

טרוקרה הוא אחד המממנים של ארגון בצלם ועובד בשיתוף פעולה עמו.

פרויקטים של טרוקרה בהקשר של פלסטין

• "הצל עץ" (Save A Tree) - במסגרת פרויקט זה אוספים מתנדבים בארגון כסף מעוברים ושבים ברחוב למען קניית עצי זית לפלסטינים. המתנדבים מסבירים שעץ הזית הוא סמל לפלסטינים ויש צורך בשתילת עצים במקום העצים העתיקים שנעקרו על ידי הכיבוש הישראלי.
• קניית עץ מתנה - ניתן לקנות דרך אתר הארגון עץ ולקבל בתמורה כרטיס ברכה, פופולרי במיוחד לפני חג המולד, חג בו נהוג לתת מתנות ולשלוח כרטיסי ברכה. על פי האתר העץ הוא סמל לשלום והוא יאפשר הכנסה למשפחה אחת וכן הכסף ישמש גם ארגונים פלסטיניים וישראליים לקדם שלום וצדק.
• קריאה לחרם על מוצרים ישראלים המיוצרים בהתנחלויות. טרויקרה טוען שההתנחלויות מפרות זכויות אדם בסיסיות וגונבות אדמות של פלסטיניים ולכן האיחוד האירופי צריך להחרים מוצרים מהתנחלויות.

תוכנית הלימודים על פלסטין - Give Peace A Chance

טרויקרה מארגן פעילויות בבתי ספר לפי הזמנה וכן מכין מערכי שיעור בין היתר בנושאים חוקי מלחמה והפרות זכויות אדם עם התמקדות בפלסטין.

על פי טרויקרה השיעורים מיועדים לתלמידי תיכון ויכולים לשמש כחלק משיעורי אזרחות, דת, אנגלית, גאוגרפיה והיסטוריה. השיעורים כוללים עבודה בקבוצות בהן התלמידים דנים בעלויות המלחמה, מתי מלחמה הכרחית, החוק הבינלאומי בנוגע למלחמה וכו'. תוכנית הלימודים המקורית התמקדה בגדה המערבית וכללה שני סיפורים של ילדים על הסכסוך, אבל שני הסיפורים היו מהצד הפלסטיני.

בעמוד הראשי של החוברת הופיע ילד פלסטיני עם דגל פלסטין, בהמשך מתואר סיפורו של אותו הילד:

מוחמד, גר בעמק הירדן, וחייו לא פשוטים כלל, הוא חי באזור הנשלט על ידי הצבא הישראלי ומביתו הוא רואה משוריינים ובסיס צבאי. יום אחד לפני שנתיים הגיעו לחווה של אבא שלו 100 חיילים ואנשי משטרה והודיעו להם שחלק מהחווה מוחרם לטובת משפחות המתנחלים. השוטרים השתמשו בבולדוזרים להרוס את הגידולים של המשפחה והודיעו להם שהם כבר לא הבעלים של האדמה. למרות שהם הבעלים החוקיים, מוחמד ואביו לא יכלו לעשות דבר כדי למנוע זאת. "זה קרה כל כך מהר", מספר מוחמד, "הם הרסו את התבואה ולא יכולנו לעשות כלום. זה היה נורא מפחיד ואני התחלתי לבכות. אני מפחד שהם יבואו שוב פעם לקחת לנו עוד אדמות." מוחמד מספר שהוא גר ליד המתנחלים אבל שאסור לילדי המתנחלים להתערבב עם הפלסטיניים. "אני רואה את ילדי המתנחלים נוסעים בהסעות לבתי הספר אבל אסור לנו להתערבב איתם, אנחנו לומדים בבתי ספר שונים. אין לי מושג איך החיים שלהם נראים".

סיפור נוסף הוא של נערה פלסטינית שחיה בחברון:

הנערה סובלת ממתנחלים קיצוניים המציקים לה בדרך לבית הספר, זורקים עליה אבנים ומקללים אותה בערבית. "החיילים שומרים על המתנחלים, במקום על הילדים", היא טוענת, "אנחנו מנסים להיות נחמדים למתנחלים אבל זה לא עוזר. ילדי המתנחלים בני 5 מקללים אותי בערבית. יש לי חברים ישראלים נחמדים בני גילי אבל הבעיה היא שבגיל 18 הם חייבים להתגייס לצבא ולהגן על המתנחלים האלו". הנערה מתנדבת בארגון "בצלם" אשר חימש אותה במצלמה וזה הנשק שלה. כעת היא יכולה לצלם את ההצקות של המתנחלים והחיילים. "כשאהיה גדולה היא רוצה להיות מתרגמת ואשה מפורסמת שיכולה לנסוע לעזה, ואם יהיה לי הרבה כסף אני אסע לעזה לעזור לתקן בתים שנהרסו."

במערכי השיעור טרוקרה מספק רקע היסטורי על הסכסוך. על פי החוברת:

הקמת מדינת ישראל גרמה למלחמה בין ישראל למדינות ערב השכנות, במלחמה זו נמלטו 800,000 פלסטיניים, שעד היום לא הורשו לחזור, מה שגרם לבעיית הפליטים הגדולה בעולם ולשורש הבעיה בסכסוך. בשנת 1967 לאחר עוד מלחמה בין ישראל למדינות ערב, כבשה ישראלים את אדמות פלסטין בגדה המערבית ובעזה וסבבי אלימות השחיתו את האזור מאז. הפלסטיניים עד היום חיים תחת כיבוש ישראלי בעזה ובגדה ונשארו ללא מדינה משל עצמם. מאז 1967 ישראל בנתה התנחלויות שכיום גרים בהן מעל לחצי מיליון איש למרות שההתנחלויות הן לא חוקיות על פי החוק הבינלאומי. פלסטינים ממשיכים להיעקר בכוח מאדמותיהם, בתיהם נהרסים, ואדמות הגידול נהרסות על ידי בולדוזרים כדי לפנות מקום להתנחלויות.

בחוברת ישנו מידע גם הסכסוך בעזה, על פי החוברת:

ישראל הטילה מצור על עזה כדי להעניש את החמאס, ובדרך היא גם מענישה קולקטיבית את האוכלוסייה בעזה. ובנוסף המצור הוא לא חוקי תחת החוק הבינלאומי. המצור ביחד עם הפלישה לעזה בשנת 2009 יצרו משבר הומניטרי בעזה אשר גורם לסבל רב לאוכלוסייה הרגילה בעזה.

לאחר שחברי פרלמנט ועיתונאים הביעו ביקורת על תוכנית הלימודים, החליט טרוקרה לא לשלוח יותר את תוכנית הלימודים בנושא הסכסוך לבתי ספר אלא להציגו רק באתר האינטרנט של הארגון, ובמקום החליטו בארגון להתמקד בקריאה לחרם על מוצרים מהתנחלויות. החוברת החדשה באתר עדיין מציגה את הסכסוך מהצד הפלסטיני. התוכנית מתמקדת הפעם בעזה, הילדים קוראים סיפור של ילד פלסטיני שגר במחנה הפליטים גאבלייה שביתו נהרס בהפצצה והוא איבד בני משפחה ורושמים בטבלה את כל זכויות האדם שנשללו ממנו או נפגעו.

ביקורת על תוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים הזאת ספגה ביקורות מחברי פרלמנט ועיתונאים.

ריצ'רד המפריס חבר פרלמנט אירי מטעם מפלגת הלייבור טען שתוכנית הלימודים של טרוקרה היא מוטת ומעליבה את האינטליגנציה של התלמידים. הוא כינה את התוכנית כפרופגנדה מוטה ושערורייתית.

בינואר 2013 נתקלה שרה הוניג, עיתונאית בג'רוסלם פוסט בקבוצת ילדים מבית הספר במחוז קרי שמתרימים כסף למען קניית עצי זית לפלסטינים. הילדים השתתפו בפעילות בית ספרית ביחד עם מורה מבית הספר, כחלק מתוכנית הלימודים שמעביר טרוקרה. הילדים החזיקו שלטי "Free Palestine" וביקשו מהוניג לתרום. כאשר היא שאלה אותם ממי הם רוצים לשחרר את פלסטין, הם ענו: מהיהודים. בהמשך השיחה איתם הם טענו שהיהודים הם רשעים ושהם צלבו את אותו האיש. המורה שהיה נוכח במקום גילה הסכמה עם דברי הילדים. הוניג פרסמה את האירוע בטור Another Tack בעיתון ובבלוג שלה ועוררה סערה באירלנד, וחלק מהקוראים בעיתון אף קראו להחרים את אירלנד כיעד תיירותי. הפרשה התפרסמה בעיתונים הראשיים באירלנד ומנהל בית הספר הכחיש את דברי הילדים.

תגובות טרוקרה ומנהל בית הספר להאשמות

• טרוקרה טוען שהוא פועל ביחד עם ארגונים פרו-פלסטיניים ופרו-ישראלים מאז שנת 2002 כדי לקדם "שלום והבנה של האזור". "ההתנחלויות הן לא חוקיות תחת החוק הבינלאומי ומפרות את זכויות האדם של הפלסטיניים בגדה המערבית...והאיחוד האירופי וממשלת אירלנד בעיקביות מאירות את הנושא". בנוסף החליט טרוקרה לא לשלוח יותר את תוכנית הלימודים בנושא הסכסוך לבתי ספר אלא להציגה רק באתר האינטרנט של הארגון.
• מנהל בית הספר דחה את האשמות וטען שהם לא מחנכים לאנטישמיות או לפרו פלסטיניות. "המורים והתלמידים תמיד פועלים על בסיס הומניטרי ואנחנו תמיד מעודדים אותם לחשיבה ביקורתית. ברגע שהם סוטים מכך כל מה שנותר לנו הוא לתקן אותם ולכוון אותם לדרך הנכונה." מנהל בית הספר הודה שאכן מספר שנים הם עובדים בשיתוף פעולה עם טרוקרה. וכחלק מהפרויקט בית הספר אסף בשנים קודמות כסף לקליניקות איידס ולבניית בתים בהונדרס. המנהל טען שהתלמידים קוראים עיתונים ומודעים למה שקורה בעולם וששרה הוניג התכוונה "לאווירה האנטי יהודית שקיימת באמצעי התקשורת".

קישורים חיצוניים

• דף הבית של טרוקרה
• מידע על טרוקרה מהאתר NGO-Monitor

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25058955טרוקרה