טרומן סמית'
 | |
| לידה |
רוקסברי, קונטיקט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
סטמפורד, קונטיקט, ארצות הברית .svg){kind=small} |
| סיעה | המפלגה הוויגית |
טרומן סמית' (באנגלית: Truman Smith; 27 בנובמבר 1791 – 3 במאי 1884) היה חבר ויגי בסנאט של ארצות הברית מקונטיקט בין השנים 1849 ל-1854 וחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית ממחוזות הקונגרס הרביעי והחמישי של קונטיקט בין השנים 1839–1843 ומ-1845–1849. הוא גם שירת בבית הנבחרים של קונטיקט בין השנים 1831–1832, וב-1834. בין 1846–1854, סמית' פיקח על הקמפיינים הלאומיים של הוויגים בתפקיד הדומה ליו"ר המפלגה הלאומית המודרנית.
ביוגרפיה
ראשית חייו
סמית' נולד ברוקסברי, קונטיקט ב-27 בנובמבר 1791, והיה האחיין של נתנאל סמית' ונייתן סמית'. סמית' השלים לימודי הכנה וסיים את לימודיו במכללת ייל ב-1815, שם היה חבר באחים באחדות. הוא למד משפטים בבית הספר למשפטים של ליצ'פילד והתקבל ללשכת עורכי הדין ב-1818, והחל לעסוק בכך בליצ'פילד, קונטיקט. [1] הוא התחתן עם מרי קוק ב-2 ביוני 1832, ונולדו להם שלושה ילדים, קתרין מארי סמית', ג'יני פנימן (ג'יין) סמית' וג'ורג' וובסטר סמית'. אשתו, מרי, מתה ב-20 באפריל 1849. הוא התחתן עם מרי אן דיקינסון ווקר ב-7 בנובמבר 1850, ממנה נולדו לו שישה ילדים, טרומן יוסטון סמית', סמואל האברד סמית', אדמונד דיקינסון סמית', רוברט שופלדט סמית', הנרי האמפרי סמית' ואלן הויט סמית'.[2]
קריירה
סמית' היה חבר בבית הנבחרים של קונטיקט מ-1831 עד 1832 ושוב ב-1834. הוא נבחר כוויגי לבית הנבחרים של ארצות הברית, וייצג את המחוז ה-5, במהלך הקונגרסים ה-26 וה-27, וכיהן מ-4 במרץ 1839 עד 3 במרץ 1843,[3] אולם לא נבחר שוב ב-1842.
סמית' היה אלקטור נשיאותי מטעם הוויגים בבחירות 1844. הוא נבחר בחזרה לבית הנבחרים המייצג את המחוז הרביעי עבור הקונגרסים ה-29 וה-30. הוא שירת מ-4 במרץ 1845 עד 3 במרץ 1849.[3]
בין 1846 ל-1854, שימש סמית' כיו"ר מפלגה לאומית טיפוסית עבור המפלגה הוויגית. בשנת 1846 הוא נסע ברחבי הארץ ואסף תרומות ממנהיגים עסקיים. הכספים שימשו להדפסה והפצה של חוברות ונאומים על פלטפורמת הוויגים ולחיזוק ארגונים וויגיים מקומיים במדינות ובטריטוריות. הוויגים הצליחו במיוחד בבחירות לקונגרס בסתיו, כשהם החזיקו בכל מושבי הקונגרס בצפון וקטפו ארבעה עשר מושבים בבית הנבחרים בניו יורק, אחד בניו ג'רזי, חמישה בפנסילבניה, שלושה באוהיו ואחד בג'ורג'יה, למרות שהם לא הצליחו להשיג שני מושבים חדשים בסנאט מטעם איווה, שסמית' השקיע בהם משאבים רבים. בבחירות לנשיאות של 1848, סמית' הפך לתומך מוקדם במועמדותו של זאכרי טיילור, מתוך אמונה שלגנרל תהיה המשיכה הרחבה ביותר לבוחרים מחוץ לקונטיקט ולמעוזי וויגים אחרים. במהלך קמפיין הסתיו, שלח סמית' חוברות סותרות לבוחרי הצפון והדרום, בטענה בדרום שטיילור יגן בצורה הטובה ביותר על האינטרסים הדרומיים כבעל עבדים, ובצפון שהוא יתייצב נגד העבדות ויתמוך בתנאי וילמוט.
לאחר ניצחונו של טיילור, ויגים רבים ביקשו את הכללתו של סמית' בקבינט. עם זאת, הוא דחה מינוי להיות מזכיר הפנים הראשון של ארצות הברית מהנשיא טיילור ב-1849, לאחר שנבחר לסנאט של ארצות הברית. הוא הושבע ב-4 במרץ 1849.[3] בשנת 1852, הוא תמך בקמפיין של וינפילד סקוט עם חוברות שתוקפות את דמותו ועמדותיו של הדמוקרט פרנקלין פירס. הוא העריך יתר על המידה את תמיכת הוויגים בדרום, מה שהוביל להפתעה כאשר סקוט הובס בצורה ברורה. לאחר הבחירות, סמית' החל לבקר באופן קבוע את חבריו הוויגים והביע חוסר תועלת בסיכויים של המפלגה. בהתכתבות עם ת'רלו וויד, הוא סירב לעזור לגייס את הוויגים לקאמבק בבחירות של 1854, והכריז שהוא "לעולם לא יניף שוב אצבע כדי להעלות את מפלגת הוויגים לשלטון". הוא התפטר מהסנאט ב-24 במאי 1854.[3]
לאחר מכן, הוא התגורר בסטמפורד, קונטיקט, עם אשתו השנייה, מרי אן דיקינסון סמית', בזמן שעסק בעריכת דין בעיר ניו יורק. מרי אן הייתה בתו המאומצת של המיניאטוריסט אנסון דיקינסון. משרד עורכי הדין של סמית' בניו יורק היה פתוח מ-1854 עד 1871.[2] בשנת 1862, הנשיא אברהם לינקולן מינה את סמית' לשופט של בית המשפט לבוררות במסגרת האמנה של 1862 עם בריטניה על דיכוי סחר העבדים בו כיהן עד 1870.
מותו
סמית' פרש מעסק באותה שנה ומת בסטמפורד, קונטיקט, ב-3 במאי 1884, והוא נקבר בסטמפורד בבית הקברות וודלנד. [4]
קישורים חיצוניים
- טרומן סמית', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Truman Smith". Litchfield Historical Society. נבדק ב-13 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "Truman Smith". The Cyclopædia of American Biography. Vol. 5. New York: Press Association Compilers, Inc. 1915.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 "Truman Smith". Govtrack US Congress. נבדק ב-13 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Truman Smith". The Political Graveyard. נבדק ב-13 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
39532193טרומן סמית'