טרול זכויות יוצרים
טרול זכויות יוצרים הוא כינוי גנאי לגוף כלשהו (אדם או חברה) המשתמשים בהליכים משפטיים הנוגעים להפרות זכויות יוצרים, כמודל כלכלי להשגת רווח כספי באופן שיטתי. הגדרתו של גוף כטרול יכולה להיות ברורה מאד, אך לעיתים אין האבחנה ברורה, שכן המודל הכלכלי של הגוף אינו תמיד חשוף, ולא כל תביעה של הפרת זכויות יוצרים הופכת את התובע אוטומטית לטרול. תביעות יכולות להיות לגיטימיות לחלוטין, במטרה לפצות על הפרה מהותית או נזק אמיתי. מכיוון שכך, ניתן לאפיין את היות גוף טרול באופן עקיף, באמצעות מבחנים על דרך התנהלותו.
הטרולים פעילים בעיקר בתחומים בהם יש פעילות של ציבור משתמשים רחב. כך למשל יעדיפו הטרולים לחפש הפרות הנוגעות לטקסטים או תמונות, ופחות ליצירות מוזיקליות. זאת משום שטקסטים או תמונות ניתן למצוא כמעט בכל אתר אינטרנט. לעומתם יצירות מוזיקליות נדרשות בעיקר בתעשייה המקצועית (כגון זמרירים), ופחות בשימוש גופים קטנים או אנשים פרטיים, שהם קהל היעד למתקפת הטרולים.
מקור השם
טרול הוא יצור מיתולוגי דמוי אדם, גדול, מכוער, טיפש, ומרושע. אלמנט ה"רשע" הוא אשר משמש כבסיס לשימוש במושג טרול כמטפורה למי שפועל בתחום מסוים באופן מרושע, במטרה להציק ולהזיק; ובמקרה של 'טרול זכויות יוצרים', למי שמשתמש בנושא זכויות היוצרים באופן מרושע ומזיק.
מאפיינים טיפוסיים לטרול
ניתן להבחין במספר מאפיינים טיפוסיים לטרול זכויות יוצרים. ככל שתימצא התאמה לקריטריונים רבים יותר, כך עולה הסיכוי שהגוף האמור מנצל לרעה טענות בדבר זכויות יוצרים:
- טרול זכויות יוצרים יחפש הפרות מצד משתמשים קטנים, בעלי יכולת כלכלית מוגבלת. שיטת העבודה היא איום בהליכים משפטיים, תוך הסתמכות על העובדה שחוקי זכויות יוצרים בדרך כלל מעניקים לבעל הזכויות סעד כספי גבוה ללא צורך בהוכחת נזק. הטרולים מנצלים את החשש שיש לאדם הפרטי מפני מכתבים רשמיים, הליכים משפטיים ועורכי דין, ומפעילים לחץ על מנת להגיע לפשרה מחוץ לבית המשפט.
- טרול לא יתחשב בתום הלב של המפר. הטרול לא יסתפק בהפסקת השימוש ביצירה המוגנת. הטרול ישאף למקסם את הרווח הכספי שניתן לקבל כתוצאה מההפרה.
- טרול ינסה לתבוע את זכויותיו באופן מלא, גם במקומות בהם ברור לחלוטין שלא היה נזק אמיתי בשימוש ביצירה. כך לדוגמה, בעל בלוג פרטי, אשר מעטר את הבלוג שלו בתמונה מוגנת. הטרול לא יסתפק בדרישה להסרת החומר המוגן, אלא ינסה לגרום למפר לשלם פיצוי כספי על ההפרה.
- הטרול ינצל את חוק זכויות יוצרים, על מנת לתבוע סכומים שאינם פרופורציונליים לעלות השימוש האמיתי ביצירה. כך למשל יכול טרול לתבוע סכומים של אלפי דולרים עבור שימוש בתמונה, שמחיר השימוש הרגיל בה הוא דולרים בודדים.
- טרול יקבע מחירי שימוש מופרזים, עבור שימוש רגיל ביצירה, שלגביה הוא מצא הפרה והחל לפעול. כך למשל, הוא עשוי להעלות את מחיר השימוש בתמונה, מדולרים בודדים לאלפי דולרים, כדי לחזק את עמדתו מול המפר, ולנסות להוכיח כי לכאורה נגרם לו נזק גדול וממשי.
- טרול יחפש באופן יזום, באמצעות כלים אוטומטיים, הפרות של זכויות היוצרים שלו. זאת בניגוד לבעל זכויות יוצרים רגיל, אשר יתבע את זכויותיו כאשר הוא נתקל בהפרה מהותית שעושה לו נזק אמיתי.
גופים בעלי זכויות יוצרים, אשר העיסוק העיקרי שלהם מתבסס על יצירת הכנסות מיצירות מוגנות באופן ישיר (כגון ספקי תמונות אילוסטרציה), יכולים לפעול כטרולים על מנת לייצר הכנסה צדדית. לעומתם קיימים גופים שנוצרו במיוחד על מנת להיות טרולים. גופים אלו פועלים באופן דומה לטרולי פטנטים. הם חותמים על חוזים הממחים להם את זכות התביעה בעבור הפרה של זכויות יוצרים. גופים אלו נתקלו בבעיה לפעול בארצות הברית, שכן בתי משפט בארצות הברית קבעו כי זכות התביעה אינה ניתנת להעברה בנפרד מהבעלות על היצירה, ובכך שמטו את הקרקע המשפטית לשיטת עבודה זו.
שיטות העבודה של טרולי זכויות יוצרים
צד משפטי
על מנת שיוכל לפעול, צריך טרול זכויות היוצרים להיות בעל זכות תביעה על הפרה. במדינות בהן ניתן להמחות זכות תביעה, יכול הטרול לחתום על הסכם עם בעל זכויות היוצרים, אשר ממחות אליו את הזכות הזו. במדינות כגון ארצות הברית, ניתנה פסיקה פדרלית אשר מונעת את האפשרות להמחות זכויות תביעה[1] כאשר מדובר בזכויות יוצרים, ולכן היחיד שיכול לתבוע הוא בעל זכויות היוצרים. פסיקה זו הביאה לנפילה של חברת הטרולים Righthaven, שעסקה בתביעות כעיסוק עיקרי, כפי שמתואר בהמשך. בישראל הנושא של המחאת זכות התביעה אינו ברור דיו.
שיטת העבודה
טרול זכויות היוצרים סורק ומחפש שימושים שנעשו ביצירות מוגנות, ברוב המקרים בתום לב מוחלט. דוגמה לטרול מסוג זה הוא חברות המוכרות תמונות וצילומים. חברות אלו מקדישות זמן ניכר לסריקה של האינטרנט, חיפוש ומציאה של צילומים, שזכויות היוצרים שלהן נמצאות בבעלותם. ברוב המקרים מדובר באנשים פרטיים, אשר מעטרים אתרים פרטיים או בלוגים בתמונות שנמצאות באינטרנט. מציאה של תמונה כזו, מביאה את הטרול לשלוח לבעל האתר מכתב התראה מעו"ד. בדומה לטרולי הפטנטים, המטרה אינה להגיע למאבק משפטי, אלא לפשרה כספית כלשהי. האיום שעומד בפני המפר התמים בישראל הוא תביעה על סך של 100,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק. ברור שתביעה בסדר גודל כזה מהווה איום ניכר על כל אדם מהשורה, וכך יכול הטרול לקבל בקלות סכומים של אלפי שקלים[2]. בדוגמה ניתן לראות את האלמנטים המרכזיים המתוארים לעיל (הגדרת ההפרה, ציטוט החוק, דרישת תשלום, איום).
על מנת להגדיל את התקבולים הפוטנציאליים, קיימים טרולים המעלים באופן יזום תמונות וצילומים המוגנים על ידיהן לאתרי שיתוף חינמיים, בשמות משתמשים בדויים. משתמש תמים אשר משתמש לאחר מכן בתמונות כאלו, יכול למצוא עצמו מפר זכויות יוצרים ללא ידיעתו. ושוב, חלק מהאנשים יעדיפו לשלם מאשר להיאבק על צדקתם, ובכך להעשיר את קופתו של הטרול.
טכנולוגיות
זיהוי טקסטים מוגנים הוא תהליך פשוט, ולמעשה אין צורך בטכנולוגיה ייעודית לנושא. כל מנוע חיפוש מודרני יכול לחפש באופן יעיל מאד משפטים טקסטואליים. הבעיה המסובכת יותר היא זיהוי של תמונות מוגנות, שכן תמונה יכולה לעבור עיבוד ודחיסת נתונים מסוג שמשנה את הקובץ.
סריקה וזיהוי של תמונות מוגנות יכול להתבצע במגוון טכנולוגיות. השיטה הפשוטה ביותר היא לבצע סיכום ביקורת על התמונה או על חלק ממנה. באופן זה קל לאתר תמונה הנמצאת במאגר, באמצעות חישוב דומה על התמונה הנבדקת. החיסרון של שיטה זו היא שהיא אינה עמידה מפני עיבודי תמונה. מספיק עיבוד תמונה קל מאד על מנת לשנות את ערכו של סיכום הביקורת, והזיהוי ייכשל. שיטות אחרות מאפשרות להכניס סימן מים בלתי נראה לתמונה. קיימים סימני מים שיכולים לעמוד בעיבודי תמונה מסוימים, אך לא בשינויים קיצוניים. שיטה אחרת היא לימוד אלמנטים גאומטריים בתמונה, וביצוע פרמטריזציה של התמונה על פי התוכן שלה. שיטה זו יכולה להגיע לתוצאות טובות, גם כאשר מתבצע עיבוד תמונה המשנה גוונים, חיתוכים שונים, גודל תמונה ואף יחסי גודל רוחב (Aspect Ratio) בתמונה. שילוב של כל השיטות יכול להביא לתוצאות טובות מאד.
אחת החברות שפיתחה מוצר לזיהוי תמונות היא פיקסקאוט[3], אשר נקנתה על ידי ענק התמונות הבינלאומי גטי אימג'ס. אחת ממטרות הקניה היא לבצע סריקות של האינטרנט לצורך מציאת הפרות. בעלי אתרים בכל העולם קיבלו מחברה זו מכתבי התראה ותביעות. גם ישראלים[4] קיבלו מנציגתם בישראל, מראות אימג' (אימג' בנק) מכתבי התראה ודרישות כספיות.
נוכלים
לעיתים הטרול כלל אינו הבעלים של היצירות המוגנות, אינו מייצג אותם ואינו קשור אליהם בשום דרך. אלו נוכלים לכל דבר, אשר משיגים בדרכים שונות, לרוב לא חוקיות, פרטים על אנשים שעשו שימוש לא חוקי ביצירות. דוגמה נפוצה היא מציאת פרטים על שיתוף ברשתות P2P. מרגע קבלת הפרטים על המפר לכאורה, פועלים הטרולים ככל טרול זכויות יוצרים. הם מתחזים למשרד עו"ד ושולחים מכתבי איום אל הקורבנות, שבהם הם מציעים להגיע לפשרה כספית על מנת להימנע מהליכים משפטיים ומתביעות ענק.
טרולי גופנים (פונטים)
טרולי גופנים הם בעלי זכויות יוצרים על גופנים, הפועלים באופן דומה לטרולי זכויות יוצרים העוסקים בתמונות. הייחודיות של טרולי הגופנים הוא הניצול של בורות הציבור, שאינו מודע לעובדה שגופן הוא יצירה מוגנת ככל יצירה אחרת.
טרולי זכויות יוצרים בולטים
ASC:Law
ASC:Law היא חברה בריטית בבעלות עו"ד בשם אנדרו קרוסלי (Andrew Crossley). חברה זו החלה לשלוח בשנת 2009 עשרות אלפי מכתבים לאנשים שלכאורה הורידו תוכן מוגן מהאינטרנט. המכתב כלל איום משפטי, ודרישה לתשלום של 500 ליש"ט, על מנת להימנע מהליך משפטי. בדרך כלל, החברה לא הגיעה לתביעות של ממש, אלא הסתפקה באיומים. האיומים עוררו רעש רב בבריטניה. אנשים רבים נבהלו, וחלקם שילמו. הכנסות החברה מהמכתבים הללו עלו על מיליון ליש"ט. על מנת לעזור לציבור להילחם בחברה, נפתח אתר אשר ריכז מידע רב על הנושא, כולל הסברים ודוגמאות על האופן שיש לטפל באיום (Being Threatened? - Portal). הלורד לוקאס מקרוּדְוֵול ודִינְגווֹל, כינה את פעילות החברה "סחטנות בחסות החוק"[5]. ניסיונות של החברה לתבוע, הביאו את בית המשפט לתקוף את החברה על בזבוז זמנו של בית המשפט בהליכים שאינם בגדר הנורמה המקובלת[6], ולשים לדבר סוף[7]. בסופו של דבר נקנס אנדרו קרוסלי בקנס כספי גבוה ורישיון עריכת הדין שלו הושעה למשך שנתיים.
Righthaven
Righthaven היא חברה אמריקאית שנוסדה ב-2010. החברה חתמה על חוזה עם המוציא לאור Stephens Media, אשר בבעלותו 11 עיתונים יומיים ו-64 שבועונים המתפרסמים ב-9 מדינות בארצות הברית. המודל העסקי של Righthaven התבסס על איומים ותביעות של אתרי אינטרנט ובלוגרים, אשר ציטטו חומר שפורסם באחד מכתבי העת של המוציא לאור. 50% מהבעלות הוחזקה על ידי אחד מהזכיינים של המוציא לאור. בדצמבר 2010 חתמה החברה על הסכמים עם גופים נוספים, בהם WEHCO Media ו-Media News Group. עד תום שנת 2010 הגישה החברה 200 תביעות בערך כספי של עשרות עד מאות אלפי דולרים לתביעה[8]. התביעות כללו גם דרישה להעברת שם המתחם של המפר לבעלותה. כמנהג טרולי זכויות היוצרים, העדיפה החברה להגיע להסדרים מחוץ לבית המשפט, ככל האפשר. בזכות מדיניותה של החברה באותה שנה היא הגיעה להסדרים כספיים עם כ-70 נתבעים. עם הזמן, חתמה החברה על הסכמי ייצוג של מוציאים לאור נוספים, כגון המוציא לאור Media New Group.
באפריל 2011, בדיון משפטי בפני שופט פדרלי, טענו עורכי הדין של הנתבעים שבהסכם בין Righthaven לבין Stephens Media, הומחו זכויות תביעה בלבד ולא זכויות היוצרים המלאות ולכן התביעה אינה חוקית. ב-14 ביוני 2011 קיבל בית המשפט בנבדה את טענת הנתבעים, והכריז של-Righthaven לא עומדת הזכות לתבוע שכן אין היא מחזיקה בזכויות היוצרים על היצירות. החברה נקנסה בסכום של $5,000 על תביעת סרק, וב-15 באוגוסט הוטל עליה תשלום הוצאות משפט בסך 34,045$. מנקודה זו והלאה, הייתה החברה נתונה למתקפה משפטית של גופים שונים, בהם משרדי עורכי דין שייצגו אותה בעבר ולא קיבלו תשלום על עבודתם. יושב ראש Media News Group כינה את מהלך ההתקשרות של קודמו בתפקיד עם החברה: "רעיון מטופש", ואמר שלא היה עושה זאת אם הוא היה בתפקיד באותה תקופה. בסופו של דבר, החברה פשטה את הרגל וכל נכסיה הוחרמו ונמכרו.
טרולי זכויות יוצרים בישראל
בישראל פועלת חברת "מראות אימג'", אשר מייצגת את חברת "Getty images" האמריקאית. נגד חברה זו הוגשה תובענה ייצוגית המאשימה אותה בדבר שימוש בהליכים משפטיים הנוגעים לזכויות יוצרים באופן שאינו חוקי ובאופן גורף[9]. הדיון בתובענה נדון ב-2013.
בפסק דין אחר, קבע בית משפט השלום בת"א[10] כי החברה דרשה תשלום עבור יצירה מוגנת מבלי שהוכיחה כי היא בעלת זכות תביעה, וביטל הסכם פשרה בין החברה לבין נתבעת שהשתמשה ביצירה מוגנת לכאורה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עו"ד אוריה ירקוני, טרולים של זכויות יוצרים (עמ' 1), 2 בנובמבר 2011
- יהונתן קלינגר - פשרה באיומים: זכויות יוצרים ונתבעים ייצוגיים
- fightcopyrighttrolls.com - אתר העוסק במלחמה בטרולי זכויות יוצרים בארצות הברית
- שי רינגל, תביעה: "מראות אימאג' סחטה מיליונים מהגולשים", באתר מאקו, 13 ביוני 2012
הערות שוליים
- ^ Right to Sue for Copyright Infringement Not Assignable (עמ' 1), 28 מרץ 2005 (באנגלית)
- ^ דוגמה למכתב התראה טיפוסי
- ^ גיא גרימלנד, פיקסקאוט נמכרת במעל ל-20 מיליון דולר ל- Getty Images, באתר TheMarker, 27 באפריל 2011
- ^ שגיא כהן, מי הגנב ומי הקורבן? הצד השני של הפרת זכויות היוצרים, באתר nrg
- ^ Nate Anderson, "Straightforward legal blackmail": a tale of P2P lawyering (באנגלית)
- ^ Kelly Fiveash, Judge mulls 'wasted costs' as ACS:Law cases close, 17 מרץ 2011 (באנגלית)
- ^ Jane Wakefield, Law firm ACS: Law stops 'chasing illegal file-sharers', 25 ינואר 2011 (באנגלית)
- ^ Steve Green, Righthaven extends copyright lawsuit campaign to individual Web posters (עמ' 1), 12 בינואר 2011 (באנגלית)
- ^ תובענה ייצוגית - איאן כהן נגד מראות אימאג' בע"מ
- ^ אמיר צ'כונוביץ, רשם בכיר, תא"מ 41058-04-12 מראות אימג' בע"מ נ' מזור