טנק להביור
טנק להביור הוא טנק המצויד בלהביור ומשמש בעיקר ללחימה כנגד ביצורים או מכשולים אחרים.[1] במלחמת העולם השנייה הגיעו טנקים מסוג זה לשיא השימוש והתפוצה כאשר מדינות רבות, ובהם ארצות הברית, ברית המועצות, גרמניה הנאצית, יפן, איטליה והממלכה המאוחדת הצטיידו בטנקים בעלי להביור.[2]
טנק הלהביור נתמך לרוב על ידי חיל רגלים כמו בקרב איוו ג'ימה. בשדה הקרב רגיל הלהביור לרוב חסר תועלת בשל טווחו המצומצם.
בהשוואה למטולי להביור ניידים, טנקי להביור נשאו כמות דלק רבה יותר והיו מסוגלים לירות לטווח ארוך יותר. בזכות יכולתם להתקרב לעמדות אויב בבטיחות יחסית, הם היו בעלי ערך רב בפינוי מבצרים כבדים של חיל רגלים. לדוגמה, מאחר שתותחי הטנקים האמריקניים לא הצליחו לחדור את הבונקרים העבים שהקימו המגינים היפנים באיים כמו טאראווה ואיוו ג'ימה, נעשה שימוש בטנקי להביור במקום זאת, בעוד שחיילי רגלים סיפקו את האבטחה הנדרשת במהלך הפעלתם.[1]
היסטוריה
לראשונה נעשה שימוש בטנקי להביור בצבא ארצות הברית בקיץ 1944 במהלך הקרבות באזור נורמנדי, במהלך הקרב על ברסט, ובסיוע להבסת חיל מצב של הצנחנים הגרמנים במצור על מבצר מונטרי ב-16 בספטמבר 1944. באותו חודש, קיבל צבא ארצות הברית את טנקי הלהביור מדגם שרמן M4. טנקים אלה הוקצו לגדוד הטנקים ה-70 של הצבא האמריקני ונכנסו לפעולה ב-18 בספטמבר 1944.[1]
בשנת 1945, בקרב איוו ג'ימה הבינו נחתי ארצות הברית שכלי הנשק הקונבנציונליים לא יעילים נגד המגננים היפנים, ובעזרת הלהביורים ורימוני יד כדי להוציא חיילים יפנים מהמנהרות. אחד מהחידושים הטכנולוגיים של הקרב הייתה שימוש בשמונה טנקים מדגם שרמן M4A3R3 בינוניים שהותקנו עליהם להביורים (המכונים "רונסון" או "זיפו"). טנקים אלה היו יעילים מאוד בפינוי עמדות יפניות. השרמנים היו קשים לנטרול, ולכן לעיתים קרובות נאלצו המגינים היפנים לתקוף אותם בשטח פתוח, שם נחשפו לאש המלאה של רובים ומקלעים של הנחתים.[1]
הטווח המקסימלי של להביור היה לרוב פחות מ-150 מטרים. בשל מגבלה זו, להביורים היו כמעט חסרי תועלת בשדה קרב פתוח. עם זאת, הם היוו נשק פסיכולוגי חזק נגד חיילים מבוצרים. במקרים רבים, חיילים נכנעו או נסוגו כשראו טנק להביור יורה, מחשש להישרף חיים.[1]
בתחילת מלחמת העולם השנייה, רוב יחידות החי"ר היו מצוידות בכלים שהיו יעילים למדי נגד מטרות משוריינות בטווחים של 30–50 מטרים, כמו רובים נגד טנקים. לקראת סוף המלחמה הוכנסו לשימוש כלי נשק חזקים יותר כמו בזוקה וכדומה שהיו קטלניים לטנקים בטווחים ארוכים יותר ממה שיכלו להביורים של הטנקים להגיע.[1]
דגמי טנקי להביור טרום מלחמת העולם השנייה
צבא גרמניה (ורמאכט)
- פאנצר סימן 2 - השימוש בו הופסק עקב ביצועים לא מספקים והכלים הוסבו לכלי תקיפה או משמידי טנקים.
- Flammpanzer 38
- שאר B1
- פאנצר סימן 3
- Sd.Kfz. 251
- StuG III
- L3 Lf flame tank
- L6 Lf flame tank
צבא יפן
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Robert E. Allen, The First Battalion of the 28th Marines on Iwo Jima: a day-by-day history from personal accounts and official reports, with complete muster rolls, Jefferson, N.C: McFarland, 1999, מסת"ב 978-0-7864-0560-2
- ↑ Andrew Hills, General Jackson's Pedrail, Tank Encyclopedia, 2022-10-10 (באנגלית אמריקאית)
טנק להביור40087899Q1687222