טלקומוניקציה בבוליביה
התקשורת בבוליביה כוללת רדיו, טלוויזיה, טלפונים קבועים וניידים ואינטרנט.
רדיו וטלוויזיה
- תחנות שידור רדיו: AM 171, FM 73, גל קצר 77 (1999).[1]
- תחנות שידור טלוויזיה: 48 (1997).
- בבוליביה יש מספר רב של תחנות רדיו וטלוויזיה המשדרות עם כלי תקשורת פרטיים השולטים. לאחרונה חלה עלייה מהירה של מדיה ממשלתית, כולל רשת מכשירי קשר קהילתיים.[2] תחנות רדיו וטלוויזיה בבעלות המדינה והפרטית פועלות בדרך כלל באופן חופשי, אם כי גם ארגונים פרו-ממשלתיים וגם נגד ממשלות תקפו כלי תקשורת בתגובה לדיווח שלהם (2010).
טלפונים
- קוד שיחות בינלאומי: 591.[1]
- קווים קבועים: 880,600 קווים בשימוש, 80 בעולם (2012).
- סלולר נייד: 9.494 מיליון טלפונים, 82 בעולם (2012).
- תחנות אדמה לוויניות: 1 אינטלסאט (האוקיינוס האטלנטי) (2011).
חברת התקשורת הלאומית של בוליביה הופרטה בשנת 1995 אך הולאמה מחדש בשנת 2007; מערכת תא המטען הראשית מורחבת ומפעילה ממסר רדיו דיגיטלי למיקרו; באזורים מסוימים מוגש כבל סיב אופטי; פעולות המערכת, האמינות והכיסוי השתפרו. מרבית הטלפונים מרוכזים בלה פאס, סנטה קרוז ובערי בירה אחרות; השימוש בטלפונים סלולריים ניידים התרחב במהירות ובשנת 2011 הגיע שכיחות הטלפון לכ־80 למאה נפשות.[1]
אינטרנט
- מארחי אינטרנט: 180,988 מארחים, 75 בעולם (2012).[3]
- משתמשי אינטרנט: 3.5 מיליון משתמשים, 75 בעולם; 34% מהאוכלוסייה, במקום ה-125 בעולם (2012).[4]
- גישה קבועה: 111,029 מנויים, 99 בעולם; 1.1% מהאוכלוסייה, 139 בעולם (2014).[5]
- גישה לנייד: 690,768 מנויים, 83 בעולם; 6.7% מהאוכלוסייה, 101 בעולם (2014).
- מהירות חיבור ממוצעת: 1.1 מגה ביט/ שנייה, 54 בעולם (2014).[6]
- כתובות IPv4: 561,920 (2012).[7]
- סיומת אינטרנט: .bo.
צנזורה ומעקב באינטרנט
אין הגבלות ממשלתיות על גישה לאינטרנט. החוק הבוליביאני מספק חופש ביטוי. למרות שהממשלה מכבדת בדרך כלל את הזכויות הללו, לפחות בשני מקרים בשנת 2012, הממשלה השתמשה בחוק נגד גזענות כדי להגביל את שתי הזכויות.[8] כמה בכירים בממשל גם הטרידו מילולית את חברי חיל העיתונות. החוק הבוליביאני אוסר על התערבות שרירותית בפרטיות, במשפחה, בבית או בהתכתבויות והממשלה מכבדת בדרך כלל את האיסורים הללו, אך היו טענות כי הממשלה לא תמיד מכבדת את החוק. לשון הרע נותר עבירה פלילית.
- ב־21 באוקטובר 2012 הצהיר סגן נשיא בוליביה אלווארו גרסיה לינרה כי הממשלה מתעדת את שמות האנשים המעליבים את הנשיא מוראלס באתרי מדיה חברתית.[8]
- ב־23 באוקטובר 2012, ביטל בית הדין החוקתי הפלורינציונלי את חוק לשון הרע שהתיר מעצר של חודש עד ארבע שנים עבור אדם שנמצא אשם בהעלבה, השמצה או השמצה של פקידי ציבור.[דרוש מקור]
ראו גם
- הסוכנות לפיתוח חברת המידע (ADSIB)
קישורים חיצוניים
- הסוכנות לפיתוח חברת המידע (ADSIB)
- NIC בוליביה, רשם הדומיין .bo ברמה העליונה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Communications: Bolivia", World Factbook, U.S. Central Intelligence Agency, 21 April 2015.
- ^ "Bolivia country profile: Media", BBC News', 2 August 2012.
- ^ "Internet hosts", CIA World Factbook, U.S. Central Intelligence Agency, 2012, accessed 17 June 2013
- ^ "Percentage of Individuals using the Internet 2000-2012", International Telecommunications Union (Geneva), June 2013, retrieved 22 June 2013
- ^ Statistics, International Telecommunication Union official website.
- ^ Akamai Technologies. "Akamai's State Of The Internet" (pdf). נבדק ב-30 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Allocation of IP addresses by Country", Country IP Blocks. Accessed on 2 April 2012. Note: Site is said to be updated daily.
- ^ 8.0 8.1 "Bolivia", Country Reports on Human Rights Practices for 2012, Bureau of Democracy, Human Rights and Labor, U.S. Department of State, 20 March 2013. Retrieved 2 January 2014.
30425750טלקומוניקציה בבוליביה