טיוטה:רבי שאול מרגליות
 | |
| לידה | ? |
|---|---|
| פטירה | כ"ז בכסלו ה'תקמ"ח |
| מקום פעילות | זְבַּרַז', קומארנא ולובלין |
| תחומי עיסוק | רב ואב בית דין |
| אב | רבי מאיר מרגליות בעל ה'מאיר נתיבים' |
| צאצאים | רבי צבי הירש מרגליות |
רבי שאול מרגליות ( ? - כ"ז בכסלו ה'תקמ"ח) היה רב ואב בית דין בזְבַּרַז', קומארנא ולאחר מכן כרבה של לובלין.
קורות חייו
נוסח המצבה (כיום לא ידוע מקומה)
|
|---|
|
פ"ג מגן גבורים מגן שאול בחיר ה' |
נולד כבכור לאביו רבי מאיר מרגליות בעל ה'מאיר נתיבים'. למד אצל אביו שאף קירבו לבעל שם טוב, מילדותו התבלט בכשרונותיו ואביו מזכירו בתשובותיו עוד בהיותו צעיר.
נישא לביתו של רבי שאול היילפרין (אחיו של רבי אברהם ר' חיימס, פרנס לובלין וועד ארבע הארצות).
בסביבות תקי"ב כיהן ברבנות העיירה זְבַּרַז' (Збараж) שבגליציה המזרחית והסביבה ובשנת תקי"ח עבר לכהן כאב"ד בקאמרנא וגליל פודוליה שם כיהן ברבנות 15 שנה. רבי יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים' מביא את רבי שאול בתשובותיו בזמן שהתגורר בקאמרנא.
לאחר פטירת אשתו בשנת תקל"ג החל לכהן כרבה של העיר לובלין. בכהונתו בלובלין היה מקורב לשלטונות[1] ועסק בשתדלנות ובתקנות בעינייני העיר, חתימותיו נמצאים בתקנות רבות ביניהם האיסור לערוך מניינים פרטים שלא בבתי הכנסת המרכזיים[2] ועוד.
רבי שאול היה מתכתב רבות עם אביו רבי מאיר מרגליות בשאלות שהתעוררו לפניו במהלך כהונתו כרב, אביו מביאו בתשובותיו ואף חיבר על פי בקשתו ובסיועו את הספר 'דרך הטוב והישר'.[3]
בסוף ימיו נחלש וביקש מבני קהילתו שימנו רב נוסף שיהיה לו לעזר. נפטר עוד בחיי אביו, בשבת כ"ז בכסלו ה'תקמ"ח ונטמן בבית העלמין היהודי בלובלין. בנו רבי צבי הירש מרגליות מונה לכהן במקומו כרבה של לובלין.
לקריאה נוספת
- הרב ישכר בעריש וויס, גדולת שאול - הגה"ק רבי שאול מרגליות זצ"ל, בתוך קובץ תורני, עץ חיים - באבוב, גליון כז, עמוד שפח.
- יצחק אלפסי, רבי שאול ובנו רבי צבי הירש מרגליות רבני לובלין בתוך תשעים שרים - ב, ירושלים תשנ"ז, בעמוד 527.
