טיוטה:רבי חיים שמעון דוב זיבוב
הרב חיים שמעון דב זיבוב (בכתיב יידי: זיוואוו, סביבות ה'ת"ר 1840 - ה'תרס"א 1901), היה רב חסיד חב"ד, רבה של הארקי, מחבר הספר 'שבעים תמרים' על צוואת רבי יהודה החסיד.
תולדות חיים
נולד בעיר הומל לרבי אריה לייב זיבוב, שכיהן כדיין בעיר באותה תקופה ומאוחר יותר כרב העיר.
בגיל 23 הוסמך לרבנות על ידי הצמח צדק[1].
בשנת ה'תרכ"ב התמנה לשמש כרב בהארקי, במקום רבי חיים משולם זלמן ניימרק שעזב לסטרדוב.
בשנת ה'תרמ"ה פרסם את הקונטרס 'כפות תמרים' בקובץ 'יגדיל תורה' (אודסה ה'תרמ"ה), בה'תרנ"א נדפסה בעיתון 'המליץ' תשובה בה צידד להתיר את כשרותן של מצות מכונה שהחלו להיות נפוצות אז. היה מתכתב עם גדולי הרבנים ברוסיה[2].
בשנת ה'תר"ס הדפיס בוורשה את ספרו 'שבעים תמרים' עם ביאור על צוואת רבי יהודה החסיד.
בפנקס של קהילת הארקי[3], מופיעים רישומים שלו החל משנת ה'תרל"ח, ועד לשנת פטירתו, בשנת ה'תרס"א.
קישורים חיצוניים
- שבעים תמרים, ספרו של הרב זיבוב, המבאר בהרחבה את צוואת רבי יהודה החסיד
לקריאה נוספת
- קובץ זכור לאברהם' תשס"ב-תשס"ג עמוד קפא
הערות שוליים
- ^ עדות אביו בהסכמה לספרו 'שבעים תמרים'
- ^ תיעוד חלק מהתכתבויות אלו נדפסו בראש ספרו 'שבעים תמרים'
- ^ נמצא כיום בגנזך הספרייה הלאומית בירושלים
