טיוטה:רבי אברהם אבא רזניק
| לידה |
26 בינואר 1867 א' בשבט תרמ"ז |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 1944 (בגיל 77) כ"ג באלול תש"ד פילווישוק |
| מדינה | ליטא |
| למד ב | ישיבת סלבודקה ישיבת וולוז'ין |
| מקום מגורים | ליסקובה בראנסק פילווישוק |
| אב | רבי משה |
| אם | חיה |
רבי אברהם אבא רזניק (א' שבט תרמ"ז - כ"ג אלול תש"ד) היה רבה האחרון של העיר פילווישוק עד לרציחתו יחד עם הקהילה היהודית בשואה. היה חבר מרכז המזרחי בליטא ומחבר השו"ת כלי שרת.
ביוגרפיה
נולד בר"ח שבט תרמ"ז לרבי משה ולחיה. נקרא על שם סבו רבי אברהם אבא רזניק רב העיר ביאליסטוק. בילדותו התייתם מאמו ובגיל 12 החל ללמוד בישיבת סלבודקה, שם ניכר כעילוי ומתמיד וכונה "אבא הביאליסטוקאי"[1]. בגיל 16 עבר לישיבת וולוזין שם למד אצל רבי רפאל שפירא. בהמשך עבר יחד עם עוד מספר בחורים לישיבת סלוצק שם למד אצל הרידב"ז ורבי איסר זלמן מלצר.
בגיל 22 נישא לאסתר בתו של רבי יהושע קינשינר (אחיו של רבי משה לנדינסקי) ולמד בכולל ראדין. כעבור שנה התמנה לכהן כרב העיר ליסקובה בה חיבר את ספרו שו"ת כלי שרת[2]. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לבית חותנו בעיירה בראינסק, שם למד יחד עם רבי שמעון שקופ שבתקופה זו התגורר בעיירה[3]. בסוף המלחמה עבר לליטא וכיהן כרבה של ושיי. בשנת תרפ"ד התמנה לרב העיר פילוושוק לאחר שרבה רבי אהרן וואלקין עבר לכהן בעיר פינסק. עסק גם בצרכי ציבור והשתתף בועידות של רבני ליטא. היה גם אוהב ציון ומרבני תנועת המזרחי[4]. היה מרבה לשלוח מאמרים לכתבי עת תורניים כגון שערי ציון, כנסת ישראל ועוד.
בשנת תר"צ סופחה עירו פילווישוק לברית המועצות, ועם פרוץ מלחמת העולם השניה סייע לפליטים רבים מפולין שברחו לעירו מהגרמנים. בכ"ח בסיון תש"א נכבשה העיר על ידי הגרמנים, ובאלול תש"ד הוציאו את כל יהודי העיר ליער סמוך ושם רצחו אותם יחד עם רבי אברהם אבא ושנים מילדיו.
בשנת תשי"ז ההדיר בנו דוד את ספרו במהדורה תניינא.
משפחתו
- אשתו חיה, נפטרה בגיל 36 בשנת תרע"ד.
- בנו דוד[5], היה ממקימי העיר נתניה וקצין מחוז נתניה, הקים יחד עם בן דודו רבי מרדכי לנדינסקי את ישיבת ראדין בנתניה, וכן הקים את ישיבת בני עקיבא יד אברהם על שם אביו.
קישורים חיצונים
- איגרת ששלח רבי יחיאל וינברג לבנו של הרב רזניק אודותיו, בתחילת הספר כלי שרת באתר אוצר החכמה
- הרב רזניק באתר תורתך לא שכחתי
- כלי שרת באתר היברובוקס