טיוטה:איסור הסתכלות בפני רשע

איסור הסתכלות בפני רשע הוא איסור מדאורייתא להסתכל בפניו של אדם רשע, ונדרש מפסוקים שונים.

מקור

המקור העיקרי הוא מכך שעיניו של יצחק אבינו נהיו כהות מחמת הסתכלותו בפני עשיו שהיה רשע. וכמו שכתוב בפסוק:

ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות

— ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק א'

וכן מצינו שאמר רבי יהושע בן קרחה לרבי, שבזכות תקנה זו זכה לאריכות ימים:

שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה "במה הארכת ימים?" אמר לו "קצת בחיי?!" אמר לו "רבי, תורה היא וללמוד אני צריך", אמר לו "מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע"

— תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ח עמוד א'

ובטורי אבן כתב, שמכיוון שתקנה זו היא קשה שרוב העולם לא יכול לעמוד בה, זכה רבי יהושע לאריכות ימים.

ובגמרא בשבת כתוב שהאלוקים בעצמו אינו מסתכל בדמות אדם רשע, ולכן האות קו"ף (קב"ה) היא לפני האות רי"ש (רשע).

לקריאה נוספת

• הרב אריה דוד וסרמן, איסור הסתלות בצלם אדם רשע, חלק א' עמוד קסא, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)