טומאת כהנים
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"א |
|---|---|
| משנה | מסכת אוהלות |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן שע"א |
האיסור לכהן להיטמא למת הוא מצוות לא תעשה מן התורה שלפיה אסור לכהנים בני אהרן להיטמא למת שאינו "שׁארוֹ", כלומר משבעת קרוביו[1]. במקרה של הקרובים לא זו בלבד שאין איסור אלא שיש לכהן חיוב להיטמא להם.
מקור האיסור
מקור הציווי מופיע בפרשת אמור;
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.
מהות הדין ופרטיו
אסור לכהן -זכר מבני אהרן הכהן, להיות באחד משלשת המצבים בהם ישנה טומאת מת. (מגע, משא, ואוהל). אף שדיני טומאת מת חלים על כל יהודי, אך רק לכהן יש איסור בדבר. (אין איסור לכהן בשאר טומאות כמו נבילה ושרץ אלא רק באדם מת.)
לדעת הרמב"ם גם ישראל מצווה באיסור "לא יטמא" שלא לטמאות כהן, וכן מצווה במצוות עשה "וקדשתו" שלא לטמאות כהן.
איסור זה כאמור אינו מדיני טומאה וטהרה החלים על כל כל ישראל, אלא דין מיוחד בכהנים בפעולת ההטמאות. ואכן רוב הפוסקים סוברים שאף אם הכהן טמא אסור לו שוב 'להיטמא'. אך ישנן דיעות יחידות שאין איסור אלא רק לכהן טהור. שאלה זו מכרעת בימינו שכן כל הכהנים בחזקת טמאי מתים.
אף לדיעות המחמירות הנ"ל, בה בשעה שהכהן נטמא (בהיתר כמו לקרובים או באונס) אין לו איסור 'להיטמא' למת נוסף.
אשה (בת כהן או אשת כהן) אינה בכלל האיסור.
הבדלים בין דיני טומאה לאיסור הכהנים
לא כל מקום שיש טומאת מת קיים איסור לכהנים בהכרח. ולמשל חלקי גופה שמטמאים רק במגע ומשא ולא באוהל י"א שאין הכהן מוזהר על כך.
כמו כן יש מהראשונים שסברו שיש להחמיר בכל כלי מתכת שדינו כמת עצמו [2] שלא להיכנס באוהל. אך זהו דבר בלתי ישים בעליל. וכלשונו המליצית של רבינו חיים כהן בשאלתו בענין לרבינו תם 'אי זה בית תבנו לי' (כלומר שאין בית שאוכל להכנס אליו). ויש הסוברים שאף שאכן מטמא כל כלי מתכת אבל לא הוזהר הכהן על כך.
המותרים להטמאות
אף שמצווים הכהנים לפרוש מן הטומאה, ציוותה התורה שיטמאו לשבעת קרוביהם, והם: אביו אמו אחיו אחותו הבתולה ולילדיו ואשתו. ואם לא רצה להיטמא מטמאים אותו בעל כורחו, שנאמר: 'לה יטמא' (ויקרא, כ"א ג') וכן למת מצווה. חוץ מכהן גדול שאסור ליטמא לקרוביו ורק למת מצווה מותר.
ההיתר (והציווי) להיטמא לקרובים להלכה דווקא בשעת הקבורה ולא אחר כך. אולם ישנן שיטות בראשונים שההיתר הוא גורף. כמו כן אם הגופה איננה שלמה אסור להיטמא[3]. ויש מהפוסקים שמחמירים אפילו אם נתחו את הגופה לאחר המוות והסירו איבר פנימי שאז קרובים כהנים אסורים להיטמא.
מקרים שכיחים
בזמנינו נזהרים הכהנים מכניסה לבתי חולים עקב הימצאות חדר מתים בתוכו. כמו כן היו תקופות שכהנים נמנעו ללמוד רפואה מחשש זה, וכן עקב ההכרח להתנסות בנתוחי גופות מתים. [4]
ישנם כהנים שנמנעים מטיסה מחשש שיש מת במדור המטען בבטן המטוס. אך יש מקילים להחשיב את תחתית המטוס כאוהל סתום החוצץ בפני הטומאה. מחשש דומה ישנם כהנים הנוהגים לברר את נתיב הטיסה, אם אינו עובר מעל בית קברות יהודי (או אפילו של נכרים).
בהרבה מקומות בארץ שבהם ידוע שנסללו על בתי קברות עתיקים, או שנמצאו במקום מערות קבורה עתיקות אסורים הכהנים לנסוע או לגור באותם מקומות[5].
בית הקברות
מחמת האיסור לכהנים להטמא, נמנע מהם מדרבנן להיכנס לבית קברות ואף להתקרב תוך ארבע אמות לקבר. לכן, נהוג שמשפחות הכהנים קוברים את מתיהם בקצה בית הקברות, כדי שיוכלו לבקר את קרובם המת בלי שיזדקקו להיכנס לבית הקברות.
גוסס
השו"ע פסק להחמיר כאותן השיטות שאף לגוסס אסור 'להיטמא'. אף שאינו נטמא בפועל כיון שאינו מת, אסרה התורה לדעה זו 'להחלו' שלא יתקרב אל החילול.
טומאת אוהל במת גוי
יש מחלוקת בין התנאים אם מת גוי מטמא באוהל. רבי שמעון סבור כי אינו מטמא באוהל וא"כ אין איסור בזה לכהן. ואילו רבן שמעון בן גמליאל אוסר[6]. אך במגע ומשא לכולי עלמא אסור ליטמא אפילו לגוי.
קטן ועֻובר
אסור מהתורה לטמא אפילו כהן קטן שאינו חייב במצוות.[7] ואשה מעוברת שבעלה כהן (והעובר גם כן כהן) יש אוסרים לה להכנס לאוהל המת שיש ספק אם העובר נטמא[דרוש מקור]. אבל מתירים במקום שלא ידוע מין העובר. מדין ספק ספיקא.
ראו גם
לקריאה נוספת
- האם מותר לכהן ללמוד רפואה - "תורה שבעל פה" חלק ו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד (1964), מאת מרדכי הכהן
הערות שוליים
- ^ שבעת הקרובים הם: אב, אֵם, אח, אחות, בן, בת, אשה/בעל
- ^ מדין 'חרב הרי הוא כחלל', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ג' עמוד א' ועוד
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק ב', הלכה ט"ו
- ^ למעשה הפוסקים אסרו זאת אף לישראל, משום איסור הנאה ממת, אך יש חילוקים בין הדינים, כגון מת נכרי. ראו פסקא מיוחדת
- ^ בית - המדריך לכהנים, באתר המדריך לכהנים, 24 ביוני 2022.
- ^ משנה אוהלות יח:ט
- ^ "אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קי"ד עמוד א')
23473313טומאת כהנים