טד ויליאמס
תיאודור סמואל ויליאמס (באנגלית: Theodore Samuel Williams; 30 באוגוסט 1918 - 5 ביולי 2002) ידוע בשם טד ויליאמס, מגדולי שחקני הבייסבול האמריקאים בכל הזמנים. ויליאמס שיחק 19 עונות בליגת ה-MLB, כולן בקבוצת הבוסטון רד סוקס, הקריירה המקצוענית שלו נקטעה פעמיים לטובת שירות כטייס קרב בחיל הנחתים האמריקני, בזמן מלחמת העולם השנייה ובזמן מלחמת קוריאה. ב-1966 נבחר להיכל התהילה של הבייסבול, וב-1991 העניק לו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר במדינה.
נעוריו
ויליאמס נולד בסן דייגו, קליפורניה, אביו היה חייל, שריף וצלם, שהעריץ את נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט ועל כן בחר לקרוא לבנו על שמו. בתקופת לימודיו בבית ספר תיכון הצטיין במשחק הבייסבול וקיבל הצעות מהקבוצות המקצועניות הניו יורק יאנקיז וסנט לואיס קרדינלס. אימו סברה שהוא צעיר מדי לעזוב את הבית, ועל כן בחר לשחק בקבוצה המקומית הסן דייגו פאדרס, אז בליגת המשנה.
קריירה מקצוענית
ב-1939 הצטרף ויליאמס לקבוצת הבוסטון רד סוקס, ועד מהרה הפך לכוכבה. ב-1941 הגיע למשחק האחרון של העונה עם ממוצע חבטות של 0.399 אשר בעיגול המקובל, היה מכניס אותו לספרי ההיסטוריה עם ממוצע של 0.400, מספר בעל משמעות מיתית בליגה. למרות שיכול היה לבחור שלא להשתתף במשחק ולהבטיח בכך את ההישג, בחר ויליאמס לעלות לחבוט, הוא הצליח לחבוט שש פעמים מתוך שמונה ניסיונות, ובכך שיפר את הממוצע שלו ל-0.406. הישג זה הוא הפעם האחרונה בהיסטוריה של ה-MLB ששחקן בייסבול הצליח לסיים עונה מלאה בממוצע של מעל 0.400. תקופה זו התאפיינה בתחרות בינו לבין ג'ו דימאג'יו על תואר החובט המצטיין, דימאג'יו השיג באותה שנה רצף שיא של 56 משחקים עם חבטות רצופות, והמאבק בינו לבין ויליאמס היה במוקד העניין התקשורתי בארצות הברית.
במהלך הקריירה שלו זכה שש פעמיים בתואר אלוף החבטות של האמריקן ליג (הפעם האחרונה בגיל 40), פעמיים בתואר הכתר המשולש (מלך החבטות, מלך ההום ראנס ומלך הנקודות באותה עונה), שבע עשרה פעמים נבחר למשחק האולסטאר ופעמיים זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה, הוא השיג בקריירה ממוצע חבטות של 0.344, החמישי בטיבו בכל הזמנים, ו-521 הום-ראנס.
משחקו האחרון בתור שחקן פעיל היה ב-28 בספטמבר 1960, הקריירה שלו הגיעה לסיומה בדרך ראויה כשחבט להום ראן בעלותו בפעם האחרונה לחבוט.
שירותו הצבאי
ב-1942 התגייס ויליאמס לצי ארצות הברית ושירת בזמן מלחמת העולם השנייה כמדריך טיסה על מטוסי ווט F4U קורסייר בבסיס חיל הנחתים האמריקני בפלורידה ולאחר מכן בהוואי. הוא השתחרר ב-1946 אך נשאר בחיל המילואים. ב-1952, בגיל 34, גויס שוב ונשלח למערכה בקוריאה ושירת כטייס F9F פאנת'ר. הוא השתתף במשימה להפגזת כוחות אויב, כאשר מטוסו נפגע מאש נ"מ, ויליאמס הצליח להנחית את המטוס בשלום בבסיס ידידותי וזכה על כך במדליית הצטיינות.
למרות שהשירות הצבאי גזל לו מעל 4 שנים בתקופת השיא שלו כשחקן, ויליאמס מעולם לא התלונן על כך בפומבי, וראה זאת כשירות מתחייב למולדת. במהלך שירותו עוטר שלוש פעמים במדליית האוויר.
לאחר הקריירה כשחקן
לאחר פרישתו ממשחק שימש ויליאמס כמנג'ר של הוושינגטון סנטורס שהפכו באותה עת לטקסס ריינג'רס, הוא נבחר למנג'ר העונה ב-1971, אך קריירת הניהול שלו לא האריכה ימים והוא פרש ממנה לאחר עונת 1972. הוא פנה לקריירת דייג מקצועני, הנחה תוכנית טלוויזיה בתחום, ואף נבחר להיכל התהילה של ארגון הדיג הספורטיבי.
קישורים חיצוניים
25588019טד ויליאמס