טביעת הצוללת סקורפיון

טביעת הצוללת סקורפיון
USS Scorpion (SSN-589)

סמלה של הצוללת סקורפיון
צוללת צי ארצות הברית "סקורפיון" (SSN-589) וצוותה בכניסה לנמל נורפוק (וירג'יניה), 1965.
צוללת צי ארצות הברית "סקורפיון" (SSN-589) וצוותה בכניסה לנמל נורפוק (וירג'יניה), 1965.
חתך הצוללת "סקורפיון".
תיאור כללי
סוג אונייה	צוללת גרעינית
צי	צי ארצות הברית
סדרה	הצוללות מסדרת Skipjack
סדרה קודמת	הצוללות מסדרת Skate
סדרה עוקבת	הצוללות מסדרת Tresher
אוניות בסדרה	שש צוללות בסדרה זו
ציוני דרך עיקריים
מספנה	גנרל דיינמיקס - אלקטריק בואט
הוזמנה	31 בינואר 1957
תחילת הבנייה	20 באוגוסט 1958
הושקה	29 בדצמבר 1959
תקופת הפעילות	29 ביולי 1960 – מוגדרת "Eternal Patrol"
אחריתה	טבעה ב-22 במאי 1968, עם 99 איש
מיקום	באוקיינוס האטלנטי, כ-400 מייל ימי דרום-מערבית לאיים האזוריים.
מידות
הֶדְחֶק	2,880 טון
אורך	77 מטר
רוחב	9.7 מטר
שוקע	9.1 מטר
נתונים טכניים
מהירות	32 קשר
עומק צלילה	400 מטר מקסימלי
גודל הצוות	8 קצינים ו-75 ימאים
מספר נוסעים	16 נוספים בטביעתה
הנעה	אטומית
צורת הנעה	כור אטומי(S5W reactor), שתי טורבינות קיטור מדחף יחיד
אמצעי לחימה
חימוש	6 צינורות טורפדו Mk37 2 טורפדו דגם 45 (Mark 45 torpedoes) ראש נפץ אטומי
אמצעי גילוי ול"א	סונאר

הצוללת האמריקאית "סקורפיון" מספר צי 589 הייתה צוללת אטומית מסדרת "סקיפג'אק", כלי השיט ה-6 לשאת שם זה בצי ארצות הברית. ב-22 במאי 1968 אבדה עם 99 איש. היה זה אחד מארבעה אירוע טביעה מסתוריים באותה שנה: טביעת הצוללת דקר, הצוללת הצרפתית "מינרב" וצוללת הצי הסובייטי K-129.

תכנון

הצוללות מסדרת "סקיפג'ק" נבנו כצוללות לחימה בצוללות סובייטיות. המאפיין סדרה זאת לראשונה בחתך דמעה. הותקן בהן הכור האטומי S5W של חברת וסטינגהאוז. היו אלה צוללות מהירות ביותר בצי ארצות הברית. נבנו 6 כאשר הסקורפיון השלישית בהן.

השקה ופעילות

הצוללת נבנתה במספנת אלקטריק בואט של גנרל דיינמיקס בגרוטון. ב-19 בדצמבר 1959 קיבלה את שמה והושקה למים. המשיקה הייתה גב' אליזבת ס. מוריסון בתו של מפקד הצוללת "סקורפיון" SS-278 שאבדה עם כל אנשיה בשנת 1944 במלחמת העולם השנייה.
לאחר ההשקה נמשכו עבודות החימוש והרכבת המתקנים הייעודיים. הצוללת הוכרזה כמבצעית ב-29 ביולי 1960.

לאחר תקופה קצרה של אימונים עם הצי השישי של ארצות הברית והשתתפות בתרגילים של נאט"ו. חזרה ה"סקורפיון" לחוף המזרחי של ארצות הברית והתבססה בנורפוק (וירג'יניה). משם יצאה לאימונים בים הקאריבי ולאורך החוף האטלנטי כולל ברמודה ופוארטו ריקו.
בין 4 באוגוסט עד 8 באוקטובר 1964 ערכה סיור הכולל חציית האוקיינוס האטלנטי. ובאביב 1965 עשתה סיור במימי צפון אירופה.

בשנת 1966 קיבל מפקד הצוללת וחלק מהקצינים מדליה על מנהיגות ויכולת מקצועית. ה"סקורפיון" תצפתה וצילמה ניסוי טילים של הצי הסובייטי שנערך במימי החופים בים הצפוני.

ב-1 בפברואר 1967 נכנסה 'סקורפיון' לשיפוץ במספנת הצי בנורפוק (וירג'יניה). אך לא נערך שיפוץ מלא שמאוד היה נחוץ. היא קיבלה סדרת תיקונים הכרחיים וחזרה לפעילות שהייתה מאוד נחוצה. בבניית הצוללת וגם בתקופת השיפוץ לא הוחלו עליה התנאים המחמירים בבטיחות צוללות שנקבעו לאחר טביעת הצוללת ת'רשר.

• 
  הצוללת "סקורפיון" מחליקה למים בעת השקתה בגרוטון, קונטיקט.

ההפלגה הגורלית

הצוללת בפיקודו של סגן אלוף פרנק אטווד סלאטרי הגיעה לים התיכון בפברואר 1968 וביצעה סיור מבצעי במעקב על הצי הסובייטי בקרבת מצריים. כן השתתפה אימונים עם הצי השישי של ארצות הברית.
בחודש מרץ שלח מפקד הצוללת בקשה לתיקונים דחופים בנוגע לשסתומים דולפים, מה שהגביל את עומק הצוללת ל-300 רגל. במאי החלה בדרכה חזרה מסיור מבצעי נכנסה לבסיס הצי רוטה בספרד ומשם יצאה לנמל הבית בנורפוק (וירג'יניה). צוללת לפני טיפול תקופתי וסבלה מתופעה שבמהירות 22 קשר החלו רעידות בחרטום.

• 
  מפקד ה'סקורפיון' סא"ל פרנק אטווד סלאטרי צי ארצות הברית.

תקלה וטביעה

ב-21 במאי 1968 יצאה סקורפיון מבסיס הצי רוטה לשייט של 3,000 מייל ימי לנורפוק, צפי הגעה 27 במאי. הצוללת מפליגה בשיוט תת-מימי בעומק כ־110 רגל, בדרך הביתה מהירות כ 18+ קשר. מדי פעם רעידות בחרטום כתוצאה מהמהירות.
ב-22 במאי, טורפדו מופעל במדור האחסון. צוללת פונה ב-180 מעלות מקורס מערבי למזרחי. סגירת דלתות אטימה במדורים ומכינים את הטורפדו לקראת הכנסה לצינור והטלתו לים. הטורפדו מופעל באוויר מתחמם ולאחר כמה דקות מתפוצץ במדור. כמה שניות לאחר מכן מתפוצצים טורפדות נוספים במדור, חור גדול נפער בחרטום צד ימין.
הכור האטומי מבצע הדממת חרום אוטומטית. בדיעבד מוצלחת היות שאין ממנו קרינה. ה'סקורפיון' מוצפת בחרטום לא מצליחה להשתלט על המשקל האדיר ושוקעת במהירות למעמקים פוגעת בקרקעית בעומק 3,000 מטר ומתפרקת חלקית.

• 
  טורפדו Mk37 בצי הגרמני.
• 
  טורפדו מק37 במדור האחסון בצוללת, בצורה בו היה כהופעל והתחמם.

חקירה וחיפוש

הוקם צוות חקירה בראשות וייס אדמירל אוסטין ממפקדת הצוללות האסטרטגיות בפנטגון. ראש המבצעים הימיים אדמירל בורק מינה את קרייבן להיות ראש הצוות לבדיקת הכשלים שגרמו לטביעה ולאיתור מיקום הצוללת הטבועה, כולל קביעת תהליך וציוד נדרש למציאת שברי הצוללת.
ד"ר ג'ון פינה קרייבן שהיה בעל ניסיון באיתור תת-מימי כמו בטביעת הצוללת ת'רשר ופיתח שיטת איתור תוד שימוש בהסתברות בייסיאנית.
קרייבן הקים שתי ועדות נפרדות. אחת שתבדוק כשלים טכניים בחימוש ובמערכות ושנייה שתבדוק את מבנה הצוללת.
בוועדות השתתפו 16 מפקדי צוללת בדימוס. אנשיי צי ומומחים נוספים. נחקרו התהליכים בענף חימוש והיצור של הטורפדו והמצברים. נבדקו כלי השיט ומטוסים בזירה למצוא קשר לצי הסובייטי ולא נמצא קשר כזה.

איתור השברים

על סמך דיווח ה'סקורפיון' מיום 21 במאי חישובי תנועה ונתוני מערך הסונר חישב קרייבן אליפסה באורך של כמייל ימי אחד. ביוני 1969 יצא עם אניית החיפושים "מיזר" (USNS Mizar (T-AGOR-11)) שהוכשרה במיוחד לעבודת איתור במים עמוקים. ועליה הבתיסקף טרייסט 2 . החיפושים נעשו באתר שנקבע לפי הצלבת רעשים שנרשמו במערכת (SOSUS), כאשר העומק באותו אזור הוא כ-3,000 מטרים. החיפושים נעשו עם מכשירי סונאר, על ידי אוניית המחקר האוקיינוגרפי של הצי "מיזר",

הסונאר של ה"מיזר" החל לסרוק לאורך הקו הארוך של האליפסה, בתנועה ממערב למזרח. לאחר שלא נמצאו שברים בתחום האליפסה, הגיע קרייבן למסקנה שיש להתחשב בפניית הצוללת מזרחה. והורה ל"מיזר" לחפש מזרחה מהאתר המחושב. שברי ה'סקורפיון' נמצאו תוך שבוע ימים. השברים התגלו באתר 32°55′N 33°09′W. הבתיסקף ירדה והביאה צילומים.

• 
  אוניית החיפושים למים עמוקים "מיזר".
• 
  חרטום הצוללת סקורפיון, על קרקעית האוקיינוס בעומק 3,000 מטרים.
• 
  שברי הצוללת 'סקורפין' על קרקעית האוקיינוס.

בעיית הטורפדות

תצורת פעולת טורפדו רגילה היא: טורפדו מאוחסן במדור, מצבר לא פעיל, מחובר לכבל מדידת טמפרטורה.
המדחפים נעולים עם מחבק נעילה. לקראת השימוש מוכנס הטורפדו לצמ"ט מחובר לכבל העברת נתונים דרכו יקבל פקודות והתקנות.
לקראת הירי מותקנים נתוני המטרה, חלל הצמ"ט מוצף מים ונעשית השוואת לחצים עם הים בחוץ.
עם פקודת הירי - מיכל האלקטרוליט נפרץ ושופך את החומצה לתוך המצבר. תוך 2 שניות המצבר פעיל, המנוע מופעל, כבל ההתקנות נחתך והטורפדו יוצא לדרך.

הוועדה שבדקה את הנושא הטכני מצאה כי תחום המצברים היה בעייתי. יצרן המצברים עבור טורפדו Mk37 התקשה לספק את הכמות הנדרשת עקב קושי בעמידה במפרט. הוספת יצרן מצברים לא משפרת משמעותית.
בדיקות חדשות של מחלקת החימוש מחריפות את הפער. דיווח יצרן החימוש התת-מימי למחלקת חימוש -ענף נשק תת-מימי. מציג כשלים של המצברים. ברעידות חזקות המצבר מפעיל את עצמו והופך ל"חם".
היו אירועי הפעלה לא רצוניים מהם פעמיים בצוללות. טורפדו פעל במדור נתקבלה התרעת התחממות וקורר עם צינור מים. במקרה אחר הופעל הטורפדו בתוך הצמ"ט והוא נורה לים.

כשלים במצברים יצרו תובנה שקיימים בצי מצברים בצי "לא תקינים", נעשה תהליך החזרת מצברים לכל הסדרות עם תוצאות חשודות.
'סקורפיון' קיבלה מברק לים להחזיר מצברים לבדיקה כשהייתה בסיור בים התיכון. נאמר לה שבחזרתה לנמל הבית תפרוק טורפדו "חשודים" לבדיקה. מספר מצברי טורפדו בצוללות אחרות נפסלו לשימוש.

• 
  טורפדו Mark 37E בשימוש ישראלי.

הסיבות לטביעה

ניתוח חוזי של הקלטות מהסונאר הציג 3 אירועים:

• פיצוץ ראשון של טורפדו בודד פוער חור בגוף לחץ צד ימין.
• לאחר שניות בודדות פיצוץ גדול – הערכה מספר טורפדו מתפוצצים במדור
• פיצוץ שלישי רעש הקריסה של הצוללת Implosion.

שלושת הפיצוצים הביאו את קרייבן למסקנה שאירע פיצוץ בחימוש הצוללת.
הסיבות נבדקו על ידי כחמש ועדות במשך מספר שנים ולא הגיעו למסקנה סופית. באופן רשמי ה'סקורפיון' טבעה מסיבה לא ידועה.

הערכה הסבירה ביותר היא תקלה במצבר הטורפדו דגם 37 שנשאה. נוזל האלקטרוליטי במצבר נמצא בנפרד ורק בעת הירי עובר וממלא את חלל המצבר. הצוללת הפליגה לכיוון נמל הבית במהירות תת-ימית גבוהה, קרוב ל-20 קשר. במהירות זאת התפתחו רעידות שגרמו למצבר באחד הטורפדות לעבור למצב פעיל. הטורפדו פעל בעודו במחסן והתחמם. ללא התנועה במים לא היה מה שיקרר אותו.

תהליך החירום למקרה כזה הוא הטלת הטורפדו עם מדחפים נצורים שיטבע. הצוות לא הצליח להעביר את הטורפדו לצינור ההטלה. המפקד הפנה את קורס הצוללת ב-180 מעלות ובכך ביטל את פעולת מרעום הטורפדו.
הטורפדו שפעל במחסן יצר שרפה ופיצוץ. הפיצוץ גרם לטורפדות נוספים שהיו בקרבתו להתפוצץ. הפיצוצים פתחו את גוף הלחץ. מים חדרו לצוללת והיא שקעה במהירות.

ב 2 ניסויים בלתי תלויים שנערכו בצי, נמצא שכאשר מצבר מופעל בטורפדו באוויר ולא טבול במים לוחית ההפרדה בין המצבר לראש הקרבי מותכת והחום יוזם את פיצוץ מרעום הטורפדו.

לאחר הטביעה נעשה שינוי בטורפדות המצבר הורחק מהראש הקרבי והועבר אחורנית לקרבת המנוע.

תאוריות קונספירציה

היו מי הגיעו למסקנה שהצוללת הוטבעה על ידי הסובייטים. וכי הממשל בארצות הברית יודע על כך ונמנע מפרסום כדי לא ליצור עימות גלובלי. ואף כתבו ספרים על כך. ” Sunk by the Soviets, Buried by the Pentagon”

ההנחה שהצי הסובייטי היה מסוגל באותה עת לגלות בלב האוקיינוס צוללת אטומית אמריקאית בתנועה תת-מימית. ועוד להטביע אותה בלי שצי ארצות הברית ידע על כך, מתארת נחיתות מבצעית אמריקאית קיצונית בתחום החשוב ביותר של המלחמה הקרה.

• 
  לוח זיכרון לצוללות צי ארצות הברית שאבדו במוזיאון הצי בוושינגטון.
• 
  לוח זיכרון ל'סקורפיון וצוותה בביס הצי בנורפוק (וירג'יניה)

בדיקות למניעת זיהום סביבתי

החשש מזיהום רדיואקטיבי באזור השברים נובע מהכור האטומי של הצוללת ומשתי פצצות אטום שהיו חלק מחימוש הצוללת ונמצאות בין השברים.

מקורות וקריאה נוספת

• אברהם פלג, מצגת והרצאה במוזיאון ההעפלה וחיל הים, 5 ביולי 2019.

• CINCLANTFLEET History Log June 1968 to July 1969, page 104 at 4. a
• Sherry Sontag and Christopher Drew, Blind man's Bluff, Death of a Harper Paperbacks, 1998 pgs 124-170.
• Ed Offley, Scorpion Down Sunk by the Soviets, Buried by the Pentagon: The Untold Story of the USS Scorpion
• Sewell, Kenneth; Preisler, Jerome (2008). All Hands Down: The True Story of the Soviet Attack on the USS Scorpion. New York: Simon & Schuster. מסת"ב 978-1-43910-454-5
• John Pina Craven (2001). The Silent War: The Cold War Battle Beneath the Sea, New York: Simon & Schuster. מסת"ב 0-684-87213-7
• Charles River (editors) The Disappearance of the USS Scorpion

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טביעת הצוללת סקורפיון בוויקישיתוף

• Kyle Mizokami Dead Spy Sub: A U.S. Submarine Went to Spy on Russia's Navy (It Never Returned), 16 April 2019

• זיכרון לסקורפיון ואנשי צוותה באתר צוללות בEternal Patrol של צי ארצות הברית.
• דף הנצחה ותמונות סקורפיון באתר "מקור הצי",

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29531977טביעת הצוללת סקורפיון