טהיטי

טהיטי

טהיטי
נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות	17°39′0″S 149°27′0″W
ארכיפלג	איי החברה שבפולינזיה הצרפתית באוקיינוס השקט
סוג	אי געשי
גובה מרבי	2,241 מ' מטר
נתונים מדיניים
מדינה
אוכלוסייה	189,517 (2018)
עיר ראשית	פפאטה
(למפת פולינזיה הצרפתית מוגדלת)   פפאטה פאאה טאיאוהא רורוטו האוקיינוס השקט טהיטי (למפת פולינזיה הצרפתית רגילה)   פפאטה פאאה טאיאוהא רורוטו האוקיינוס השקט טהיטי

מיקומה של טהיטי באוקיינוס השקט

 

ניו זילנד

טהיטי

איי גמבייה

פיטקרן

אי הפסחא

אנטארקטיקה

אוסטרליה

הוואי

מפלי פאוטאונה (90 מ'), טהיטי -צילום מהנשיונל ג'אוגרפיק 1920

פסגת הר הרייטה, טהיטי - צילום מהנשיונל גאוגרפיק 1920

טהיטי (צרפתית: Tahiti) הוא האי הגדול ביותר בפולינזיה הצרפתית, ובו שוכנת גם בירתה פפאטה.

גאוגרפיה

האי טהיטי נמצא בקבוצת האיים הפונים אל הרוח (Îles du Vent) שבאיי החברה שבמרכז פולינזיה הצרפתית, בערך באמצע הדרך בין אמריקה הדרומית לאוסטרליה. שטח האי 1,042 קמ"ר, רוחבו המקסימלי 45 ק"מ, והנקודה הגבוהה ביותר באי היא פסגת אורהנה (Orohena) שגובהה 2,241 מ' מעל פני הים. האי נחלק לשני חלקים בצורת מעגל המרוכזים סביב הרי געש רדומים, המחוברים במיצר יבשה קצר הקרוי על שם העיירה טארבאו (Taravao) הממוקמת בו. החלק הצפון מערבי מכונה "טהיטי נואי" (Tahiti Nui - טהיטי הגדולה), והחלק הדרום מזרחי הקטן ממנו בהרבה קרוי "טהיטי איטי" (Tahiti Iti - טהיטי הקטנה), או גם טאיאראפו (Taiarapu). החלק הגדול (טהיטי נואי) מאוכלס בצפיפות (במיוחד סביב עיר הבירה) ולכן נהנה מתשתית כבישים טובה. החלק הקטן (טהיטי איטי) נותר מבודד למדי כשחלקו הדרום מזרחי הקרוי "טאי פארי" (Te Pari) נגיש רק בסירה, או בהליכה.

החלק ההררי מכוסה ביער גשם טרופי צפוף בו גדלים שרכים רבים. במישורי החוף מצויים שדות של פרחים טרופיים וטארו (הבסיס למזון העיקרי של הפולינזים). החול בחוף הצפון מערבי הוא שחור בשל מקורו הוולקני של האי, בעוד שהחול בחוף הדרום מערבי הוא לבן.

העונה הגשומה היא מנובמבר ועד אפריל.

אוכלוסייה

טהיטי הוא האי המאוכלס ביותר בפולינזיה הצרפתית (כ-70% מכלל האוכלוסייה). לפי נתונים משנת 2002 התגוררו באי 169,677 תושבים מהם 83% פולינזים, והשאר אירופאים, מהגרים מאסיה (בעיקר סינים) ובני תערובת. תושבי טהיטי הם אזרחים צרפתים הנהנים משוויון זכויות מלא (כולל הצבעה לנשיאות ולפרלמנט הצרפתי). השפות השולטות הן צרפתית ו"טהיטית" (ניב של השפה הפולינזית). רוב התושבים מתפרנסים מתיירות, מדיג או מגידול ומכירה של פנינים שחורות. יחד עם זאת יש בטהיטי גם מי שדורשים להתנתק מצרפת ולהפוך למדינה עצמאית.

היסטוריה

משערים כי טהיטי יושבה על ידי פולינזים מסמואה בשנת 120 לפני הספירה, אם כי קיימות גם הערכות לתאריך מאוחר יותר (עד ל-300 לספירה). טהיטי שמשה בסיס להגירה לאיים אחרים כגון איי קוק והוואי.

בשנת 1606 היו הספרדים האירופאים הראשונים להגיע לטהיטי, אך ספרד לא עשתה כל ניסיון להשתלט על האי או לסחור איתו.

האנגלי קפטן סמואל ווליס (Samuel Wallis) נחת בטהיטי ב-1767, ושנה אחריו הגיע הנווט הצרפתי הרוזן לואי דה בוגנוויל (Louis de Bougainville). בשנת 1769 הגיע לאי החוקר הידוע הקפטן ג'יימס קוק, ותיאוריו הנלהבים על יופי האיים ועל חייהם המאושרים והמתירניים, של הילידים עשו רושם חזק על בני דורו. הקפטן קוק העריך שמספר התושבים באי מגיע ל-200,000. מכאן ואילך הגיעו לאי ספינות מאירופה בתדירות הולכת וגדלה. הידועות בהן היא הביגל ועליה צ'ארלס דרווין שהגיעה בשנת 1835 והבאונטי שמלחיה התמרדו כנגד רב החובל, זמן קצר לאחר שעזבו את טהיטי ב-1789. בביקורו של קוק הוא נחשף גם לתרבות הקעקועים באי והצית מחדש את תופעת הקעקועים באירופה, בעיקר בקרב יורדי ים. באנגלית מכונה כתובת הקעקע Tattoo, מילה שמקורה בשפה הטהיטית ומשמעותה "לסמן".

האירופאים גרמו לזעזועים ניכרים לחברה המסורתית. עוד בתקופת ביקורו של ג'יימס קוק הוא הבחין שמחלות אירופאיות כבר התפשטו באי ופגעו בתושבים, מאוחר יותר הופיעו גם המגפות האירופאיות שקטלו אחוזים גדולים מאד מהאוכלוסייה שלא הייתה מחוסנת בפניהם. ב-1848 נותרו כ-8000 תושבים בלבד על האי. עליונותם של האירופאים והתמותה הגדולה של המקומיים היוותה רקע נוח למיסיונירים של פקדו את האי והטיפו לנצרות. הם הרסו את המקדשים המקומיים, השתמשו באבנים לסלילת דרכים ואסרו להמשיך ולעסוק באמונות הישנות.

במשך 50 השנים שאחר כך התנהל משא ומתן מדיני בין אנגליה לצרפת על השליטה באזור, ובסופו, בשנת 1842 הייתה צרפת למעצמה הקולוניאלית השולטת באזור. טהיטי הפכה שטח חסות צרפתי בשנת 1847, בזמן מלכותו של המלך פומרה (Pomare). כשיורשו, המלך פומרה החמישי (1842–1891) התפטר בשנת 1880, הפכה צרפת להיות שליטה על האיים.

הצייר פול גוגן חי בטהיטי בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19, והיא שמשה לו רקע לרבים מציוריו. בבירה פפאטה קיים מוזיאון קטן ליצירותיו.

בשנת 1946 קיבלו כל תושבי האי אזרחות צרפתית. בשנת 1977 קיבל האי שלטון עצמי חלקי, אם כי מבחינה מדינית הוא טריטוריה צרפתית שמעבר לים, כמו פולינזיה הצרפתית כולה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טהיטי בוויקישיתוף

• טהיטי באתר העולם ברשת (מדריכי לונלי פלנט בעברית)
• אביחי בן צור, חמשת האיים שאסור לכם לפספס בטהיטי, באתר ynet, 22 במרץ 2017
• אתי ישיב, ‏טהיטי - אי של פרחים אקזוטיים ולגונות כחות, באתר GoTravel

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

טהיטי25603406